א'עט

המה מלכות אלו ששים מסכתות אף שכל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה אלא שתפלתם זהו מגעת בבחי' לבעל החוטם אני מתפלל, ועוי"ל כי אף שהקרבנות נק' לחמי הרי בעצם הם מבחי' באתרי' לאו אורחי' למיכל אלא רק ע"י שבאתי לגני אכלתי יערי כו', וגם זו אכילת מזבח, לכן הם מגיעים בבחי' דלית ביה אכילה ושתיה, ועוד שהרי נאמר בהם ג"כ ריח ניחוחי. עה"ק ח"ב פ"ד כ"פ בישעי' סי' א' ט' מהרש"א.

קיצור. וזהו אכלתי יערי יוצר אור עם דבשי ק"ש, יערי עצי שטים עומדים שרפים עומדים והמשכתם מבחי' ממכ"ע דבשי ק"ש כתפוח בעצי היער מהלכים ממשיכים מסוכ"ע, שתיתי ייני ג"ר דשמו"ע, ע"ד בעטרה שעטרה לו אמו או המוחין ולבושיהם הם ע' כמנין יין, עם חלבי, וצ"ל כ"ז אכילת מזבח.

אך בזח"ג דרמ"א סע"ב משמע דאתר דלית בי' אכילה ושתייה זהו למעלה גם מאכילת מזבח ואכלתי יערי עם דבשי זהו כשבאתי לגני, איסור אכילה ביוהכ"פ כי הוא בחינה שלמעלה מהבירורים, גם אכילה להמשיך הא"פ שבהכלי, אבל להאו"מ אין שייך אכילה, צדיק אוכל, לכן בע"ת סיגופים כי הוא באתר דלית בי' אכילה ושתייה, במד"ר ס"פ פנחס אין לפני אכילה ושתייה, והיינו אף לא אכילת מזבח, וא"כ התפלה שמגעת באתר דלית בי' אכילה ושתי', צ"ע שהרי במקום תמידין תקנום הנק' לחמי אכלתי יערי, ואפ"ל כי תכון תפלתי קטורת לפניך, ריח דבר שהנשמה נהנה ממנו, לבעל החוטם אני מתפלל, וכן ארז"ל גדולה תפלה יותר מן הקרבנות, וכדפרש"י פרק מפנין דעיון תפלה הוא בכלל גמ"ח וכתי' כי חסד חפצתי ולא זבח, ערבים עלי ד"ס יותר מיינה של תורה, עוי"ל גם בקרבנות נאמר ריח ניחוחי, לשם ששה דברים הזבח נזבח לשם ריח כו'.