א'עג

ישבעו עצי ה', ישבעו מימיהם ישבעו חייהם) ואתקשרו כל חד בחבריה (היינו התכללות הו"ק יחד שזה בא ע"י תוספת האור מבחינה שלמעלה מעלה מהמדות כנזכר באג"ה סי' י"ב ד"ה והי' מעשה הצדקה שלום, ובסידור סוף שער הק"ש בד"ה איתא בספרי גבי תמליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם ובשער השבת בד"ה כגוונא דאינון מתייחדין לעילא באחד) אריתי מורי עם בשמי היינו התקשרות קו הימין חסד עם נצח, יערי עם דבשי זהו גבורה והוד, ייני עם חלבי היינו ת"ת ויסוד אזי אח"כ אכלו ריעים הם היכלות דאו"א דבריאה, שתו ושכרו דודים הם היכלות דזו"נ דבריאה, כן פי' הרמ"ז שם, וזהו ענין לאשי דפי' הזח"מ כאן שהם י"ב בקר דבריאה, והכל אחד.

ד) ויש להקשות דמכאן משמע שהקרבנות הנק' לחמי הם להמשיך מזון להעולמות כדמסיים אכלו ריעים וכו', והרי עכשיו התפלה היא במקום קרבנות ובזהר ויגש דר"ז סע"ב משמע דזהו ההפרש בין ברהמ"ז ובין ברכאן דצלותא שברהמ"ז ענינה להמשיך מזון להעולם, ולכן כתיב ואכלת ושבעת וברכת, משא"כ בברכאן דצלותא שאסור לאכול קודם התפילה וכמ"ש לא תאכלו על הדם, ופי' הטעם בזהר שם משום שזהו ברכתא דצלותא דיחודא שלמעלה מברכתא דמזונא ופי' במק"מ פי' כי עיקר התפילה הוא להמשיך מוחין מאו"א לזו"נ כמ"ש בפע"ח בכוונת העמידה ועוה"ב שהיא בינה אין בה אכילה ושתייה ולכך אסור לאכול קודם התפלה, ודא ברכתא דמזונא פי' ברהמ"ז הוא במ' ולכך יברך אחר אכילה ושתייה כדמפרש טעמא, כי כשהוא שבע זהו ענין שבע רצון וע' בזהר ס"פ מקץ דף ר"ד ע"ב בענין ובשמו תשבע, והיינו שבבהמ"ז הזן את העולם כולו בטובו בחן ובחסד, בא ההשפעה ממדת החסד למ', כמ"ש בזהר תרומה דקס"ח ע"ב, אבל ברכאן דצלותא בא מעלמא דאתי כו' וכמבואר באריכות בזהר תרומה דקנ"ג ע"ב בד"ה פתח רבי חזקיה ואכלת ושבעת וברכת כו' בגין דצלותא סלקא לעילא לעילא באתר דלית בי' אכילה ושתייה כו', ופי' המק"מ כנ"ל שבתפילה אנו מושכין המוחין מאו"א ועושין זיווג או"א בק"ש וזיווג זו"נ בעמידה ונודע שבאו"א אין שם אכילה ושתיה אבל ברהמ"ז היא לתקן המל' ושם יש אכילה כנודע עכ"ל וזהו ע"ד ההפרש בין איהו וחיוהי חד שהוא בג"ר ובבחי' זו אין שייך אכילה ושתייה ובין בחי' איהו וגרמוהי חד שזהו בז"ת ושם שייך אכילה והיינו כי ז"ת הם שייכים בשביל העולמות כי על מי שייך חסד אם אין עולם כו' משא"כ ג"ר כי חו"ב שייך אפי' לא הי' בריאת העולם כו' וע"כ באתרי' לאו אורחי' למיכל כו' (הג"ה ויש להעיר ממ"ש בת"א פ' משפטים בענין ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו והיינו ענין אכילה ושתייה שבבריאה ובמשה נאמר לחם לא אכל ומים לא שתה אלא שנהנה מבחי' אכילה ושתייה שבאצי' והיינו כמ"ש במד"ר פ' כי תשא פמ"ז לחם לא אכל אבל לחמה של תורה אכל מים לא שתה אבל מימיה של תורה שתה, ועמ"ש מזה בד"ה אמר רע"ק אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים, סעיף י"א, בבוך תרט"ו ועד"ז יש לפרש כאן ההפרש בין ברהמ"ז אתר דאית ביה אכילה ושתיה ובין הקרבנות הנק' אכלתי יערי עם דבשי כו' עכ"ה)