א'עב

עו"ש בספרי לאשי אלו קומצים ולבונה ריח ניחוחי אלו בזיכי לחם הפנים, והבחיי כאן כתב קרבני זה הדם לחמי אלו אמורין את לרבות מלח דכתי' על כל קרבנך תקריב מלח, לכך טובלין לחם המוציא במלח שהקרבן נק' לחם עכ"ל והמלח נק' ברית אלקיך וכמ"ש בזהר ויחי דרמ"א ע"ב ועמ"ש מזה בלק"ת פ' ויקרא, ע' זהר ויחי דרל"ט ע"ב ודרמ"ז ע"ב ע"פ בבקר יאכל עד, וע' במד"ר בשה"ש ע"פ אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שם פי' מורי עם בשמי זו קטורת הסמים וקומץ הלבנה יערי עם דבשי אלו אברי עולה ואמורי קדשי קדשים.

ג) זח"א ויצא דקס"ד סע"א את קרבני לחמי לאשי וגו' קרבנא דקוב"ה בכל יומא בגין למיזן עלמא ולמיהב סיפוקא לעילא ותתא דהא באתערותא דלתתא אתער לעילא ובדא מסתפקין כל חד כדקא יאות, את קרבני לחמי הה"ד אכלתי יערי עם דבשי לאשי הה"ד אכלו ריעים וגו', ופי' בזח"מ וז"ל דהא באתעדל"ת סוד התעוררות הקרבן העולה מהכהנים ולוים וישראלים שהם מעוררים מדותיהם למעלה (הג"ה היינו חג"ת וגם ע"י התחברות חג"ת מעוררים מהבינה ע"ד בשלשה אומרים נברך וכמ"ש ע"פ ואגודתו על ארץ יסדה עכ"ה) ובדא מסתפקין שגורמים היחוד ובאים ברכות לעולם, הה"ד אכלתי יערי וגו' בא להכריע איך הקרבן נק' לחמו ומאכלו של הקב"ה ומהו הקרבן אכלתי יערי וגומר כנזכר בזהר ר"פ ויקרא (הג"ה ובזהר פ' פנחס דרכ"ו א' פי' אכלתי יערי דא צלותא דמיושב עם דבשי דא ק"ש כו' ע"ש והיינו כי עכשיו התפילה היא במקום הקרבנות וע' מזה בלק"ת בשה"ש בד"ה אני ישנה ולבי ער ושם פ"ב ובד"ה ליבבתני אחותי כלה ספ"ב דפי' לחמי להמשיך גילוי וחיות אור א"ס ב"ה מבחי' סוכ"ע בבחי' ממכ"ע ובד"ה באתי לגני פ"ב ואפ"ל כי ע"י יערי יוצר אור מענין שרפים וחיות ממשיכי' יחוד חיצוניות דאו"א להחיות העולמות אך ע"י דבשי ק"ש מתיקות אהבת הנשמות ממשיכים יחוד הפנימי דחו"ב שמזה נמשך יחוד זו"נ להוליד נשמות ועיין בת"א פ' יתרו בהביאור דזכור ושמור עכ"ה) והכוונה התחברות והתקשרות המדות עליונות כנזכר וזהו לחמי (הג"ה היינו כמ"ש בלק"ת בד"ה אני ישנה שם שנמשך חיות ואור א"ס ב"ה כביכול להתחבר ולהתקשר בבחי' מדותיו ית' כמ"ש בזהר וכמה גופין תקינת לון כו' ועיין באגה"ק סי' ג' ד"ה וילבש צדקה הטעם שע"ס נקראו גופין גם י"ל כדפי' בזהר פ' יתרו דצ"א ע"ב בענין נדר חיי המלך כי ז"א נק' מלכא וחיי המלך היינו מה שנמשך לו מהבינה, וע' זח"ג בהעלותך קנ"ב סע"א א"כ פי' לחמי כמו שעל הלחם יחיה האדם כך ע"י הקרבן ממשיכים מהבינה אור וחיות לז"א שהם המדות חג"ת, וזהו לחמי) לאשי הה"ד אכלו ריעים וגו' שהם י"ב שבטים י"ב בקר כו' וז"ש לאשי כלומר לאנשי עכ"ל הזח"מ שם עם ההגהות שכתבתי, וכן פי' בזהר ר"פ ויקרא ד"ג סע"ב ודף ד' ריש ע"א וז"ל באתי לגני כו' בגין דאתברכו כולהו משקיו דנחלא (היינו ו"ק דז"א נתברכו מנהר היוצא מעדן בינה שבה התגלות עתיק והרמ"ז כתב שזהו ענין