א'סא
שבנפש, וע' סד"ה כי קרוב אליך הדבר בענין עבודה בבחי' סובב שבנפש שלמעלה מהשכל הוא ענין המסירת נפש שאין השכל מחייב למס"נ כו' ע"ש כ"א בחי' זו הוא מבחי' יחידה שבנפש שלמעלה מהשכל ועמ"ש בד"ה ומשה נגש אל הערפל שם נת' עוד ענין זה בעומק יותר.
והנה ארץ היא בחי' אמונה שהיא בחי' מל' וכמ"ש שכן ארץ ורעה אמונה וכמ"ש בד"ה וידעת היום הנ"ל, והעוה"ב הוא בינה שבה התגלות עתיק, וזהו עיקר ענין העוה"ב שהוא התגלות סוכ"ע בחי' כתר וכמ"ש באגה"ק סי' י"ז ד"ה נודע דבאתעדל"ת, שלעתיד יאיר ויתגלה בעוה"ז לכל הצדיקים שיקומו בתחייה, והיינו שלע"ל יהי' עליית המל' בכתר גם למעלה מבחי' אימא כמ"ש סד"ה רני ושמחי בת וכמ"ש ע"פ המאמר והי' ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלים כו' בפ' שלח קעא"א, וזהו ומלאה הארץ דיעה שבבחי' אמונה יהי' התגלות הדעת בבחי' סוכ"ע והיינו ע"י המצות וזהו ורעה אמונה, וזהו כי תהיו אתם ארץ חפץ, וע"כ בגורל דוקא תחלק הארץ שהוא ע"י בחי' העבודה בבחי' סובב שבנפש בחי' יחידה שהוא הנק' גורל כנ"ל והיינו שנא' שכן ארץ ורעה אמונה כי בחי' ארץ חפץ התגלות סוכ"ע זהו דוקא ע"י העבודה ג"כ בבחי' סובב שבנפש כנ"ל, וזהו שאמר ריב"ז איני יודע באיזה דרך כו' אף שעסק כל ימיו בתומ"צ כי עיקר התגלות העוה"ב בחי' סוכ"ע זהו ע"י בכל מאדך בחי' יחידה וזהו כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים כו' הרי דרך חיים שהוא העוה"ב זהו למעלה מבחי' נר מצוה ותורה אור אלא זהו נמשך ע"י תוכחות מוסר להיות גילוי יחידה שבנפש כו', ועמ"ש בד"ה ת"ר נר חנוכה בש"א יום ראשון, מענין בכל מאדך שהוא למעלה מבחי' המצות, וכענין במקום שבע"ת עומדין כו', וזהו שמצינו בגמ' פ"ג דתענית דכ"ב ע"א איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי כו' ע"ש שהוא ע"ד בגורל תחלק כו'.
והנה מ"ש ותעמוד לגורלך לקץ הימין איתא ברבות באיכה ס"פ גדע בחרי אף איכה סי' ב' דף ע"ב ד' לגורלך עם הצדיקים אמר לו באחרית הימים או באחרית הימין א"ל לקץ הימין אותה ימין שהיא משועבדת קץ נתתי לימיני, גאלתי את בני גאלתי את ימיני, והוא שאמר דוד למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני עכ"ל. והמ"כ במדרש שם כ' דענין הימים או הימין הוא כמ"ש בזהר פ' בראשית דנ"ד סע"א ע"פ ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה, לקץ הימים או לקץ הימין ור"פ ויהי מקץ וע' ג"כ בפ' נח דס"ב סע"א ודס"ג ע"א ובפ' בא דל"ג סע"א ובפ' תצוה דקפ"א ב'. וביאור ענין אותה ימין שהיא משועבדת יובן עפ"י מ"ש רבינו בענין תשובה דמשכי לי' להקב"ה עלייהו בחילא סגי לאתקרבא כו', וזהו השיב אחור ימינו מפני אויב כי להיות דרישת האהבה מתוך החשך ע"י שרואה בנפשו כי נדחת לחוץ, הוא שלא בענין וסדר שארז"ל שמאל דוחה וימין מקרבת, שאהבה שהוא בחי' ימין הוא מחמת התקרבות אלא היינו דוקא כשישראל הם בגדלות השכל משא"כ כשהם בבחי' נער הם בבחי' קטנות כו' והנה אמרו רז"ל שלא נתמלאה צור כו' כי גלו לאדום שכינה עמהם ותרד פלאים להחיות נפשות אדום עובדי כוכבים להגביה כנשר קינם, כי יעקב חבל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.