ספרי כ"ק אדמו"רתורת מנחםלב - שנת תשכ"ב - חלק ראשוןבס"ד. ר"ד* שמחת-תורה (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ב

בס"ד. ר"ד* שמחת-תורה (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ב

112

(אחרי הקפות, בשעת חלוקת המשקה בשביל הוספה ללימוד דא"ח, טרם שלימד את הניגון "אנעים זמירות", אמר:)

לניגון זה – יש הקדמה וסיפור.

ההקדמה היא:

ישנם כמה ענינים שאע"פ שאדמו"ר הזקן לא הכניסם בסידורו, מ"מ, יש להם מקום, וגם תורת החסידות גופא מבארת ענינים אלו 414 .

ע"ד אמירת "לשם יחוד" קודם כל מצוה 415 , "אור חדש על ציון תאיר" 416 , ו"אל תירא עבדי יעקב" שאומרים במוצאי שבת 417 . ועד"ז גם "שיר הכבוד", שאע"פ שאדמו"ר הזקן לא הכניסו בסידורו, מ"מ, הרי זה ענין נעלה, וכפי שהלבוש 418 מפליג בשבח השיר.

והסיפור:

הסדר הוא שמחרת יו"כ, שנקרא "בשם השם" 419 , מתפללים בהשכמה 420 . ואירע בעיירה שכאשר באו מחרת יו"כ להתפלל, מצאו א' מחסידי פולין רוקד ע"י ה"עמוד" בניגון ותיבות של "שיר הכבוד". החסיד הנ"ל הי' כל כך שקוע ("אַריינגעטאָן") בזה, שרקד כך כל הלילה, ושכח בכלל שצריכים להפסיק את הצום ("זיך אָפּפאַסטן").

הביאור בזה:

ביו"כ דומים בנ"י למלאכים 421 . וכאשר יוצאים מיו"כ ונכנסים בחזרה לימים ומצוות דחול – עושה הוא זאת, ובשמחה, כיון שזהו רצון הבורא. אבל ביחד עם זה, עמד בתנועה של געגועים למעמד דיו"כ וסיומו – "שמע ישראל גו' ה' אחד", במצב ד"נפשי אליך תערוג". ובמה מתבטא ענין זה – "לדעת כל רז סודיך".

113

וכמו כן – כאשר יוצאים משמחת-תורה, שאז הוא הענין ד"יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך" 422 , ונכנסים לעבודה ד"ויעקב הלך לדרכו" 423 , הרי אע"פ שכיון שכן הוא רצון העליון עושים זאת בשמחה ובטוב לבב, אבל, ביחד עם זה, עומדים בתנועה של געגועים, "נפשי אליך תערוג", ובא לידי ביטוי – "לדעת כל רז סודיך", ידיעת פנימיות התורה.

______  ______

הערות

  1. 414. ראה גם תו"מ חכ"ב ע' 40 הערה 64. וש"נ.
  2. 415. לקו"ת דרושי ר"ה נה, ג.
  3. 416. שם שה"ש כ, ב.
  4. 417. שם בלק עב, ב.
  5. 418. או"ח סו"ס קלג.
  6. 419. ראה כתר שם טוב בהוספות סקצ"ח. וש"נ.
  7. 420. ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתרכ"ד סי"ד.
  8. 421. ראה שם סתר"י ס"ט. סתרי"ט ס"ט.
  9. 422. משלי ה, יז. וראה תו"מ סה"מ תשרי ע' פב. וש"נ.
  10. 423. ויצא לב, ב. וראה סה"ש תרצ"ו ע' 43. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.