בס"ד. ר"ד ליל ב' דחג הפסח, בעת ה"סדר", ה'תשכ"ז

298

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. רש"ג : יש שיחה מכ"ק מו"ח אדמו"ר ¹³⁵⁷ שע"פ קבלה יש להטמין את האפיקומן בין ב' כרים, ושאל אם אפשר להניחו תחת הכרים או ביניהם דוקא?

כ"ק אדמו"ר שליט"א : "צפון" פירושו טמון, ולכן צריך להטמין האפיקומן ביניהם דוקא.

*

ב. רש"ג : מבואר בקבלה ¹³⁵⁸ שד' הקושיות הם כנגד ד' עולמות אבי"ע, וקושית מסובין היא כנגד אצילות – איך שייך ענין של קושיא, שהיא מסטרא דרע ¹³⁵⁹ , כנגד עולם האצילות, עליו נאמר ¹³⁶⁰ "לא יגורך רע"?

כ"ק אדמו"ר שליט"א : הרי גם אצילות הוא "עולם", ויש גם קליפה ששייכת לעולם האצילות (אף שמקומה בעולם הבריאה ¹³⁶¹ ), שנקראת "ראו מ"ה" ¹³⁶² , וכיון שיש שם ענין של קליפה, שייכת גם קושיא כו' ¹³⁶³ .

*

ג. רש"ג : מ"ש בהגדה "וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק" ¹³⁶⁴ , איך שייך לומר "וארבה" בנוגע ליצחק בלבד ¹³⁶⁵ ?

כ"ק אדמו"ר שליט"א : איתא בקבלה ¹³⁶⁶ ש"ארבה" בגימטריא "יצחק".

ויש להוסיף ולבאר בנוגע לפירוש רש"י על הפסוק: "וארבה את

299

זרעו", "חסר ה"א, כמה מריבות ונסיונות עשיתי עמו עד שלא נתתי לו זרע", כפי שידובר בעזה"י בהתוועדות ¹³⁶⁷ .

*

ד. רש"ג : אצל אדמו"ר מהר"ש היו רואים בשעת הסדר "בעל- שם'סקע ענינים".

כ"ק אדמו"ר שליט"א : לאו דוקא בשעת הסדר, אלא כללות הנהגתו היתה באופן כזה ¹³⁶⁸ .

והוסיף: אדמו"ר מהר"ש הי' מצניע תחת הכר שלו עם האפיקומן שלו – גם את האפיקומן של בני ביתו, ופעם ביקש המשרת שיצניע גם את שלו, והשיב: "ניט אַלע קענען זיך אַרויפכאַפּן אויפן וואָגן" ¹³⁶⁹ .

*

ה. רש"ג : שאל מדוע אין מנגנים בשעת הסדר.

כ"ק אדמו"ר שליט"א : בנוסח ההגדה שלנו – אין פזמונים כו', וגם אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר לא ניגנו, כפי שיודעים כל אלו שהיו שם במשך כו"כ שנים (בהצביעו על הר"י כץ).

הרי"כ : אכן לא ניגנו, ואולי הסיבה היא בגלל שלא הי' זמן פנוי.

כ"ק אדמו"ר שליט"א : אם הי' רוצים – היו מוצאים זמן ¹³⁷⁰ , ובפרט בליל ב', שאין מהדרים לאכול את האפיקומן קודם חצות ¹³⁷¹ .

______  ______