בס"ד. ר"ד יום א' דחג הפסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ז

296

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. הרש"ג שאל ע"ד מנהגנו שאין אומרים "חסל סידור פסח", ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

רבינו הזקן לא הכניס בסידורו אחרי ההגדה "חסל סידור פסח", מפני שפסח אינו מסתיים, אלא נמשך תמיד (נוסף על הארת המועדים שנמשכת בכל יום) ¹³⁴⁰ , כי ענינו של חג הפסח הוא יצי"מ, והענין דיצי"מ צריך להיות תמיד ¹³⁴¹ .

*

ב. הרש"ג שאל ע"ד אמירת שיר השירים בליל פסח, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

לא ראיתי שכ"ק מו"ח אדמו"ר יאמר שיר השירים בליל פסח ¹³⁴² (משא"כ בערב שבת, אבל אינני זוכר אם הי' זה בקיץ או בחורף ¹³⁴³ ), אך אאמו"ר ¹³⁴⁴ נהג לאומרו ¹³⁴⁵ .

*

ג. רש"ג : מהו הענין ב"מעשה ברבי אליעזר כו' עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן ק"ש של שחרית".

כ"ק אדמו"ר שליט"א : כבר דובר על זה בהתוועדות ¹³⁴⁶ , שהתלמידים באו להודיע לרבותיהם שכבר סיימו את עבודתם, ובמילא נסתיימה גם עבודת רבותיהם.

*

297

ד. רש"ג : כוסו של אלי', קאי אלעתיד לבוא?

כ"ק אדמו"ר שליט"א : כיון שמוזגין אותו בתוך הסדר [בדרך כלל היתת מזיגת כוסו של אליהו – אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, וכן אצל אאמו"ר – לאחר ברכת המזון ¹³⁴⁷ ], ולא לאחר כל הסדר, עכצ"ל, שקאי על הזמן דעכשיו.

הרש"ג שאל ע"ד שתיית כוסו של אליהו ושייכותו לכוס חמישי, בהזכירו שכן נוהגים בראדזין ¹³⁴⁸ , ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בנוגע ל"כוס חמישי" – יש מחלוקת גדולה ¹³⁴⁹ , ואילו "כוסו של אלי'" הוא מנהג פשוט ¹³⁵⁰ ; וכפי שמקובל אצל חסידים – הרי זה ענין הקשור עם בשורת הגאולה ע"י אליהו, ושייכותו ל"כוס" היא כמו כל ענין של שמחה שצ"ל על הכוס דוקא ¹³⁵¹ .

[יש אומרים10 שכוסו של אליהו קשור עם כוס חמישי (שהוא כנגד לשון חמישי של גאולה ¹³⁵² ), אבל מפשטות לשונו של רבינו הזקן ¹³⁵³ שמביא כל ענין בפני עצמו, מוכח שהם שני ענינים נפרדים].

ומה שהזכרתם ע"ד מנהג ראדזין – הרי ידוע מ"ש כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ¹³⁵⁴ בנוגע לחידוש התכלת בזמן הזה ע"י האדמו"ר מראדזין: "על עצם הענין א"א לי להסכים, יען כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נ"ע – רבינו הזקן – בלקו"ת בהביאור דוהי' לכם לציצית דרוש הב' פרק ב' ¹³⁵⁵ תפש בפשיטות כהפע"ח ¹³⁵⁶ דבזה"ז אין תכלת".

______  ______