בס"ד. יו"ד שבט, ה'תשכ"ו*
4
מחדש 2 (לא למטה למע' – ב' מקומות נפרדים, כ"א במקום א', ואיפוא) דבאוא"ס (ולא אין תחלה 3 ) ב' מדר' למולמ"ט 4 .
לכאורה איך שייך שם 5 ? אלא כדפי' אדה"ז דהפי' 6 אור שהוא עצמו א"ס אמיתי, אבל בכ"ז נק' אור – סו"ס תרכ"ז (תכא).
ולמרות שבמקום א' 7 – 1) הפרש 2) גדול ביניהם (משא"כ כמו שהם ביכולת, שאאפ"ל זה 8 , כיון דהיינו הך ביכולת).
סתימא 9 דכל סתימין – תו"ח נח (סו, א) דקאי על אנת הוא חד או למטה (סט, ג).
מקיף 10 דאו"י ואו"ח. אינו 11 בגדר גילוי, ובכ"ז פועל, וכהצ"צ דרמ"צ (פה, ב), לקו"ת (צט, ג) בעבודה – "נעשה", שאינו גילוי. ובבי' יותר – מים רבים פ"ר.
הבעש"ט 12 – כש"ט (י, ד) לשנות כסות – סיפורים גשמיים,
5
אינו ניכר כלל. ובזה מתורץ 13 רמזי תורה (שמות מא, ב) – דלכאורה למה צריך עשי'.
או הה"מ (ח, א-ב) 14
בנמשל לא נזכר חידות, כי זהו סותר, לא רק מעלים 15 .
גם במשפיע – הנעלם מכל רעיון – והוא כחתן (18) כי נמ"ר 16 בתענוג בלי תנועה 17 .
אוצר 18 – אוה"ת עקב תקז' – שמתעכב ע"ע, בתחלת 19 ההמשך סי"א דור אחר דור.
______ ______
הערות
- 2. ראה פ"ב דהמאמר, שכאן (בפט"ז דהמשך ההילולא) מחדש בענין אוא"ס למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית, כדלקמן.
- 3. ראה ד"ה ויולך דש"פ בשלח פ"א (לקמן ע' קיח).
- 4. למעלה (אין אין קץ) ולמטה (עד אין תכלית).
- 5. באוא"ס – ב' מדריגות מעלה ומטה?
- 6. דאוא"ס הוא – אור שהוא עצמו א"ס כו'.
- 7. שב' המדריגות דלמעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית הם במקום א', מ"מ, "יש הפרש גדול ביניהם".
- 8. שהם ב' מדריגות, ועאכו"כ – שיש הפרש גדול ביניהם.
- 9. ראה פ"ג דהמאמר, בענין אוא"ס למעלה מעלה עד אין קץ, שזוהי בחי' סתימא דכל סתימין, שיש בזה ב' פירושים בתו"ח – אם סתימא דכל סתימין קאי על "אנת הוא חד" שנזכר לפנ"ז, או שזוהי דרגא נוספת שלמטה מזה.
- 10. ראה פ"ד דהמאמר, שב' הענינים דלמעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית הם ב' בחי' מקיף: מקיף דאור ישר ומקיף דאור חוזר.
- 11. מקיף דאור חוזר – אינו בגדר גילוי, ובכל זאת ה"ה פועל, וכביאור הצמח צדק וכו'.
- 12. לאחרי שמבאר בפ"ה דהמאמר, שההשכלות שהם בבחי' מקיף הרחוק באים ע"י לבושים המעלימים, כמו משלים וחידות, וזהו"ע סיפורי התורה – מביא בפ"ו תורת הבעש"ט אודות המשל מבן מלך שנשלח למרחקים ונשכחו ממנו תענוגי המלך, ולכן צריך לשנות כסות כו' – ע"י סיפורים גשמיים, שבהם אינו ניכר כלל חכמת התורה – להתקרב אל הבן, כדי להשיבו אל אביו, כי, דוקא עי"ז מתגלה "יותר תענוג".
- 13. הקושיא שמתעוררת ע"פ תורת המגיד בענין ירידת התורה "דרך שלשת ימים", מחשבה דיבור ומעשה – דלכאורה אינו מובן: מהו הצורך בעשי' שבה התענוג יורד ומתצמצם? והביאור – כיון שעצם ענין התענוג הוא בעשי' דוקא.
- 14. כ"ק אדמו"ר שליט"א העביר קולמוס על הקס"ד להזכיר ענין אחר מתורת המגיד, ובפועל לא נזכר במאמר.
- 15. נתבאר בד"ה ויולך דש"פ בשלח פ"ו (לקמן ע' קכד ואילך).
- 16. נעלם מכל רעיון.
- 17. תוכן פ"ז דהמאמר.
- 18. ראה פ"ח דהמאמר, שעצם האור שמתעלם ומתכלל בעצמותו הו"ע האוצר, וכמבואר באוה"ת שעי"ז שמתעכב עד עתה, וממתינים ומחכים, אזי השכר הולך וגדל, וכמשנ"ת בהמשך ההילולא סי"א, שזהו "הון יקר הנאסף והנקבץ במשך כמה שנים מדור אחר דור".
- 19. כ"ק אדמו"ר שליט"א העביר קולמוס על תיבה זו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.