בס"ד. ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ה

3

(הנחה בלתי מוגה)

נשא

את ראש בני גרשון גם הם וגו' ¹ . ומדייק רבינו הזקן בלקוטי תורה ² , יש להבין למה נאמר בבני גרשון גם הם. ונקודת הביאור בזה ³ , שהענין דנשא את ראש הוא להעלות את בחי' הראש לבחי' הרצון (שלמעלה מן השכל) וכתר. ועיקר העלאה זו זהו ע"י עסק התורה, שהיא בחי' רצון העליון. ובפרטיות יותר, יש מעלה בתורה גם לגבי מצוות, שהמצוות (שגם הם רצון העליון) הם בבחי' מקיף בלבד, ואינו מאיר הגילוי בבחי' אור פנימי ממש, אבל התורה היא בבחי' אור פנימי ממש, ושרשה ג"כ מפנימיות הכתר כו'. ולכן גבי בני קהת שהיו טוענין את הארון שבו הלוחות, נאמר נשא את ראש. אך גם בני גרשון, כיון שנשאו את היריעות, בחי' המקיף, דוגמת ההמשכה שע"י המצוות, לכן נאמר בהם נשא את ראש, שזהו ההעלאה לבחי' כתר, ומ"מ נאמר בני גרשון גם הם, לפי שאצלם הרי זה בבחי' מקיף עדיין, ואילו עיקר ענין נשיאת ראש נאמר בבני קהת שנשאו את הלוחות, שמאיר בבחי' פנימיות. ועוד זאת, שבני גרשון מעלים את המדות לבחי' מדות שלמעלה מהשכל (בחי' ז"ת דאריך אנפין), אבל בני קהת מעלים את בחי' החכמה לבחי' החכמה שבכתר. אבל עבודת בני מררי היא בבחי' יראה הנמשכת מן הראש והמוחין, לכך לא נאמר בהם נשיאת ראש. ומוסיף לבאר ⁴ , שהענין דנשיאת ראש מורה על העבודה בבחי' הילוך בלי גבול (והו"ע העבודה דבכל מאדך ⁵ ), כמ"ש ⁶ ונתתי לך מהלכים בין העומדים, דפי' מהלכים הוא ב' מיני הילוך, הא' ע"י רעו"ד מלמטה למעלה, וזהו ענין בני גרשון, והב' ע"י תורה ומצוות מלמעלה למטה ⁷ , וזהו ע"י בני קהת, ולכן נאמר בשניהם נשיאת ראש. ובחי' מהלכים צריך להיות בין העומדים, בחי' עצי שטים עומדים דבני מררי (שעבודתם היתה משא הקרשים שנעשו מעצי שטים עומדים ⁸ , והו"ע העבודה דבכל נפשך שהיא בבחי' עמידה5), ולכן לא נאמר בהם נשיאת ראש.

4

ב) אך

צריך להבין ⁹ , הרי ידוע ¹⁰ שכל ענין נסיעת בנ"י עם המשכן וכליו במדבר (החל מיצי"מ עד בואם אל ירדן ירחו, שאז נכנסו לארץ טובה ורחבה) הי' כדי לפעול אצל בנ"י ענין ההילוך, ואיך אפשר לומר שאצל בני מררי לא היתה העבודה דבחי' הילוך. והיינו, דעם היות שעבודת בני מררי היתה משא קרשי המשכן שמצד עצמם הם עצי שטים עומדים, מ"מ, הי' צריך להיות אצלם ענין ההילוך (בלי גבול) מצד ענין הנסיעה שהי' בכל חלקי המשכן (שעל ידו נעשה הענין דושכנתי בתוכם ¹¹ ), כולל גם קרשי המשכן, שעל ידם הוא עיקר קיום המשכן. ועכצ"ל, שגם אצל בני מררי הי' כללות ענין ההילוך בל"ג (נשא את ראש ¹² ), אלא כיון שעבודתם בנשיאת קרשי המשכן היתה רק ע"י עגלות (דלא כבני גרשון שאצלם היתה גם עבודת משא ¹³ ), הנה גם ענין ההילוך קשור עם בחי' עגלות, שרומז על נפש הבהמית.

ג) ויובן

בהקדים ביאור ענין העבודה דהילוך בלי גבול, שנעשה ע"י הירידה למטה דוקא ¹⁴ , שיש בזה ג' ענינים ¹⁵ . ענין הא', עצם ההילוך בלי גבול, שהו"ע האהבה לה' דנפש הבהמית (לאחר בירורה), דכיון ששרש נפש הבהמית הוא מעולם התהו (למעלה מהשרש של נפש האלקית), לכן הנה דוקא בה ישנו הענין דרב תבואות בכח שור ¹⁶ , שהו"ע האהבה בלי גבול. וענין הב', שכוונת ההילוך בלי גבול היא כדי שיהי' אחריך נרוצה ¹⁷ , לשון רבים, שגם נפש האלקית (שמבחי' התיקון) תהי' בתנועה של בלי גבול. וענין הג', שלאחרי שנעשה ההילוך בלי גבול בנפש האלקית (אחריך נרוצה), אזי מתעלית נפש האלקית לאמיתת שרשה ומקורה כפי ששייך לה לבדה, שזהו"ע הביא ני (לשון יחיד) המלך חדריו17.

ד) ועפ"ז

יש לבאר החילוק בין בני קהת, בני גרשון ובני מררי, שאצל בני מררי, שהמשא שלהם הי' ע"ג העגלות, הי' ענין ההילוך בלי גבול רק בנפש הבהמית (בחי' עגלות), ולא נפעל ההילוך בהם גופא, בנפש האלקית. ואילו אצל בני גרשון נעשה גם הענין דאחריך נרוצה,

5

היינו, שההילוך בלי גבול הי' הן בנפש הבהמית (משא בעגלות) והן בנפש האלקית (עבודת משא). ואצל בני קהת הי' גם הענין היותר נעלה דהביאני המלך חדריו, שזהו ההילוך בלי גבול שמצד השורש האמיתי של נפש האלקית שאינו שייך כלל לנפש הבהמית (עגלות), ולכן הי' עיקר משאם הארון, ענין התורה, כיון שהענין דהביאני המלך חדריו נפעל במתן תורה בחג השבועות ¹⁸ .

ה) ויש

להוסיף בזה, שכללות ענין ההילוך בל"ג שנעשה ע"י הירידה למטה בעבודה דבירור נה"ב דוקא, הו"ע שיתגלה לעתיד לבוא, שאז תתגלה מעלת הגוף על הנשמה, עד שהנשמה תהי' ניזונית מן הגוף ¹⁹ , ועכשיו הרי זה רק בכח ובהעלם, אבל זהו העלם שישנו במציאות וקרוב אל המציאות (ולא כמו ההעלם דאש שבצור החלמיש, שכדי לגלותו יש צורך בהכאה מתוך יגיעה דוקא) ²⁰ , ככל הענינים דלעתיד לבוא שהם באופן דאחכה לו בכל יום שיבוא ²¹ , וכאשר ישראל עושים תשובה, מיד הן נגאלין ²² , והרי ענין התשובה הוא בשעתא חדא וברגע חדא ²³ .

______  ______