בס"ד. ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר ב), ה'תשי"ז

בס"ד. ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר ב), ה'תשי"ז

(הנחה בלתי מוגה)

ויאמר הוי' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החודש הזה לכם ראש חדשים וגו'¹. ואמרו רז"ל במדרש רבה קהלת על הפסוק² טובים השנים מן האחד, טובה פרשה שנאמרה על פי שנים מפרשה שנאמרה ביחיד, שנאמר ויאמר הוי' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החודש הזה לכם ראש חדשים וגו'. ומבאר הצמח צדק³, דצריך להבין, דכיון שטובה פרשה שנאמרה על פי שנים, אל משה ואל אהרן, למה נאמרו כל שאר פרשיות התורה ביחיד, אל משה בלבד. וכדאיתא בספרא⁴ שגם בפסוקים שבהם נתפרש שהדיבור הי' למשה ואהרן, הי' עיקר הדיבור למשה דוקא. ומהו הטעם שדוקא בפרשת החודש הזה לכם הוצרך להיות הדיבור אל משה ואל אהרן, לפי שטובים השנים מן האחד.

ב) והענין בזה⁵ בקצרה, דהנה, ידוע ענינם של משה ואהרן, שמשה הוא שושבינא דמלכא, ואהרן הוא שושבינא דמטרוניתא⁶. והיינו, שעבודתו של אהרן היא כמ"ש⁷ בהעלותך את הנרות גו' יאירו שבעת הנרות, דשבעת הנרות קאי על כל הסוגים שישנם בבני ישראל⁸, ועבודתו של אהרן היא לפעול בהם ההעלאה לאלקות, העלאה מלמטה למעלה. ועבודתו של משה היא להמשיך אלקות מלמעלה למטה. וזהו הטעם שכללות ענין התורה ומצוות נמשך על ידי משה ואהרן, לפי שבכל עניני התורה ומצוות צריכים להיות שתי התנועות דהעלאה והמשכה⁹. וכיון שפרשת החודש הזה לכם היא המטרה והתכלית של כל התורה ומצוות¹⁰ (כדלקמן), לכן נאמר בפרשה זו דוקא ויאמר הוי' אל משה ואל אהרן.ג) וביאור הענין¹¹, דהנה¹², חודש הוא מלשון חידוש, וכדאיתא בירושלמי¹³ עה"פ¹⁴ ויולד מן חודש אשתו, שנתחדשה הלכה כו'. וזהו החודש הזה לכם, שע"י תיבות אלו שנאמרו ע"י הקב"ה שדיבורו (ואפילו מחשבתו) חשיב מעשה¹⁵, ניתן הכח לישראל (לכם) לפעול ענין של חידוש (החודש), שע"י קיום התומ"צ עושים דירה לו ית' בתחתונים, שזהו תכלית בריאת כל העולמות, כדאיתא במדרש¹⁶ עה"פ¹⁷ שוקיו עמודי שש, זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראתו, וכסיום המדרש שם¹⁸, נתאוה לדור עם בריותיו בתחתונים. וכידוע¹⁹ בפירוש ענין הדירה, שזהו עד"מ דירת מלך בשר ודם שבה נמצא בכל עצמותו ומהותו, וכן הוא בענין דירה לו ית' בתחתונים, שהכוונה היא שתהי' המשכת העצמות למטה, בעולם הזה התחתון, וממנו יומשך גם בכל העולמות העליונים. והיינו כמשנת"ל²⁰ שכללות ענין בריאת העולם הו"ע של הארה בלבד, כמארז"ל²¹ בעשרה מאמרות נברא העולם, שהתהוות העולם היא מבחי' הדיבור, שהו"ע של הארה בלבד. אמנם ע"י קיום התורה ומצוות נעשה דירה לו ית' בתחתונים, שהוא ענין המשכת העצמות. וכח זה ניתן לישראל דוקא, דכיון שמחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר²², ובמי נמלך בנשמותיהן של צדיקים²³, דקאי על כל בני ישראל, כמ"ש²⁴ ועמך כולם צדיקים, לכן ניתן להם הכח שיוכלו להמשיך ולפעול את החידוש של המשכת העצמות בפועל ובגילוי. וזהו שאמרו חז"ל²⁵ לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה כו', דהנה, ענין התורה הוא כמ"ש²⁶ הוי' קנני ראשית דרכו גו', ואסתכלבאורייתא וברא עלמא²⁷, ומזה מובן שבתורה ישנה הכוונה והתכלית של כל הבריאה, שזהו"ע החודש הזה לכם, היינו, שישראל פועלים החידוש דדירה בתחתונים, וכיון שזוהי תכלית הכוונה, הרי זה התחלת כל ההתחלות, סיבת כל הסיבות ועילת כל העילות, מצוה ראשונה שבתורה.

ובפרטיות יותר יש בחידוש זה ב' ענינים. דהנה, עשיית הדירה לו ית' היא ע"י כללות העבודה דביטול היש לאין, שזהו ענין של חידוש, כדאיתא בגמרא²⁸ גדול הי' נס האחרון יותר מן הראשון, דגמירי דמן שמיא מיהב יהבי מישקל לא שקלי, היינו, שמה שמתהפך מאין ליש (ע"י עבודתם של ישראל בביטול היש לאין) הוא חידוש נפלא יותר ממה שנמשך בהתהוות העולם מאין ליש²⁹. ונמצא, שבענין עשיית הדירה ישנם ב' חידושים. החידוש דביטול והפיכת היש לאין, והחידוש דהמשכת העצמות (לא רק הארה בלבד). וב' חידושים אלו תלויים זב"ז. והיינו, שהסדר דמן שמיא שמיהב יהבי, שהו"ע התהוות מאין ליש, אין בזה המשכת העצמות, כי אם הארה בלבד. וכנ"ל שבעשרה מאמרות נברא העולם, שכל ענין ההתהוות מאין ליש הוא רק הארה בלבד. אמנם, על ידי החידוש שפועלים נשמות ישראל בביטול היש לאין, נעשה גם החידוש דהמשכת העצמות. ועפ"ז יובן הטעם שדוקא פרשה זו נאמרה אל משה ואל אהרן, כי, החידוש דביטול היש לאין, שהוא בדרך העלאה, הוא על ידי אהרן, שושבינא דמטרוניתא, שפועל ההעלאה מלמטה למעלה. והחידוש דהמשכת העצמות, שהוא בדרך המשכה, הוא על ידי משה, שושבינא דמלכא, שפועל ההמשכה מלמעלה למטה.

ד) ויש לקשר זה גם עם תוכן פרשת החודש הזה לכם, שבה מדובר אודות קידוש החודש, ולכן נאמרה אל משה ואל אהרן, כיון שקידוש החודש צ"ל ע"י שני עדים, ועד כדי כך, שלדעת ר"ש למדים מזה שכל הקרובין כשרין לעדות החודש³⁰. והענין בזה³¹, דהנה, קידוש החודש הוא ע"פ ראיית העדים וגם ע"פ החשבון³². וענינם בעבודה, שחשבון הו"ע העבודה שע"פ טעם ודעת, ועדות (שאינה ע"פ שכל,אלא גזירת הכתוב³³) הו"ע העבודה שלמעלה מטעם ודעת, קבלת עול. והנה, תכלית העבודה היא שתהי' מתוך קבלת עול, וכמארז"ל³⁴ שיקבל עליו עול תורה ואח"כ יקבל עליו עול מצוות, עול דייקא, אלא שמ"מ, אם אין ביכולתו להתחיל בקב"ע, יכול להתחיל לעת עתה באופן שע"פ טו"ד, וסוכ"ס יבוא לעבודה שלמעלה מטו"ד, וע"ד מארז"ל³⁵ מתוך שלא לשמה בא לשמה (אלא שעל זה צריך להיות ענין של עבודה ויגיעה, וכמארז"ל³⁶ יגעתי ומצאתי). וזהו שבמצות קידוש החודש ישנם שני הענינים דחשבון וגזירת הכתוב (עדות), כיון שבמצוה זו מודגשת תכלית ומטרת כללות העבודה דתומ"צ (החודש הזה לכם, החידוש דעשיית דירה לו ית' בתחתונים, כנ"ל), שיש בה ב' אופני עבודה, עבודה שע"פ טו"ד, ועבודה שלמעלה מטו"ד, קבלת עול. וזהו הטעם שהעדות של קידוש החודש היתה ע"י משה ואהרן, שושבינא דמלכא ושושבינא דמטרוניתא, כי, העבודה שלמעלה מטו"ד (ראי') היא בדרך המשכה מלמעלה למטה (ענינו של משה), והעבודה שע"פ טו"ד (חשבון) היא בדרך העלאה מלמטה למעלה (ענינו של אהרן).

**********