בס"ד. שיחת אור ליום ד' פ' מקץ, ליל נר ה' דחנוכה ה'תשט"ז.
בס"ד. שיחת אור ליום ד' פ' מקץ, ליל נר ה' דחנוכה ה'תשט"ז.
– לתלמידי ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, בחדרו הק' –
בלתי מוגה
א . בהקדמה לשערי אורה מבואר החילוק בין נס פורים לנס חנוכה:
בפורים – היו האהבה והמסירות נפש מצד התעוררות שמלמעלה , ולכן היו קשורים בעיקר עם ענין התורה . וכדברי הגמרא1 "הדר קבלוה בימי אחשורוש" – שאף שההתחלה דמתן-תורה היתה בו' בסיון, הרי גמר קבלת התורה הי' בזמן הפורים.
משא"כ בחנוכה – היו האהבה והמסירות נפש מצד המקבל , בדרך מלמטה למעלה 2, ולכן היו קשורים בעיקר עם ענין המצוות , שזהו ענינם של ימי החנוכה.
וזהו הטעם שעבודת האדם בחנוכה היא להאיר "על פתח ביתו מבחוץ "3 – שהו"ע העבודה מלמטה למעלה, להאיר תחלה את ה"חוץ" (ה"מטה"), ולהעלותו מעט מעט עד שיתאחד ויתייחד עם ה"מעלה".
ב . וכן הוא גם בנוגע לאלו שכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ובנו כ"ק מו"ח אדמו"ר קראום בשם "נרות להאיר"4 – שזהו"ע הקשור עם ימי החנוכה, שהרי נס חנוכה נקבע בהדלקת נרות דוקא, כמבואר בתו"א5:
עליהם לדעת, שעבודתם היא בבירור וזיכוך המטה , בדרך מלמטה למעלה, שבאופן זה שום דבר אינו הולך לאיבוד, ועאכו"כ שאדם מישראל אינו הולך לאיבוד, כיון שבכל אחד אפשר למצוא את הצדדים הטובים שבו, ועי"ז – לזככו לגמרי.
וזוהי הזכות והאחריות שניתנה לכם – "לכם ולנו לבנות בית לאלקינו"6 – לפעול בכל בני ישראל, שבאים עמהם במגע ומשא באיזהאופן שיהי', שיקויים בהם "ושכנתי בתוכם"7, להיות משכן ומקדש לו ית'.
והסדר בזה הוא (כאמור) מלמטה למעלה:
בכאו"א מישראל – גם אם לעת-עתה עומד הוא במדריגה נמוכה ביותר – יש להדליק את "נר הוי' נשמת אדם"8 שבו, ובאופן ד"מוסיף והולך" , היינו, שלכתחילה מדליקים נר קטן ("אַ קליינע ליכטעלע"), ואח"כ מוסיפים נר ועוד נר, עד שדולקים בו כל שבע המדות (שבע כחות הנפש), ועד שבאים לנר השמיני – הכולל את שאר הענינים שבנפש,
ואז נעשה "מואר" כולו ("אינגאַנצן ליכטיק"), וניכר בו ה"נר מצוה ותורה אור"9, וה"מאור שבתורה", דקאי על פנימיות התורה10 – שבדורותינו אלה אי אפשר "לקחת" ענין זה אלא ע"י לימוד החסידות,
ו"לא המדרש עיקר אלא המעשה"11 – שהנהגתו היא כפי שיהודי צריך להתנהג וכפי שחסיד צריך להתנהג (ועד"ז בנוגע אליכם – כפי שתמימים צריכים להתנהג, שזהו ענין נוסף).
ועד שכל אחד עושה מעצמו מהזולת ומכל הסביבה – דירה לו ית', שיהי' גילוי אלקות בעיני בשר כאן למטה.
ג . ודוקא ע"י ההתעסקות בעבודה זו, מוצא כל אחד את ה"מאור שבתורה" בעצמו, וגם אצל הזולת מוצאים את הקשר שלו עם התורה – שהרי לכאו"א מישראל יש חלק בתורה, כמ"ש12 "ותן חלקנו בתורתך", וכידוע13 ש"ישראל" ר"ת " י ש ש שים ר יבוא א ותיות ל תורה", והרי ענין זה הוא לא רק בגליא שבתורה אלא גם בפנימיות התורה,
וע"י ההשתדלות בעבודה זו – תקדימו, תמהרו ותמשיכו כאן למטה את ביאת משיח צדקנו, במהרה בימינו.
[כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן בידו הק' לכל תלמיד שקל אחד – דמי חנוכה].
**********
הערות
- 1. שבת פח, א.
- 2. ראה גם לעיל ע' 296.
- 3. שם כא, ב.
- 4. ראה שיחת נר ה' דחנוכה תשי"ב בתחלתה (תורת מנחם – התוועדויות ח"ד ריש ע' 228). וש"נ.
- 5. וישב כט, א. מקץ לב, ב ואילך.
- 6. לשון הכתוב – עזרא ד, ג.
- 7. תרומה כה, ח.
- 8. משלי כ, כז.
- 9. שם ו, כג.
- 10. ראה פתיחתא דאיכ"ר ב ובפי' יפה ענף שם. ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז ובפי' קה"ע שם. המשך תער"ב ח"ג ע' א'שכב. סה"מ תרפ"ט ע' 176. וש"נ.
- 11. אבות פ"א מי"ז.
- 12. שם פ"ה מ"כ. וראה לקו"ש חי"ג ע' 116 ואילך. וש"נ.
- 13. מגלה עמוקות אופן קפו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.