482
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שבאתדל"ת, של הקב"ה (עייייש בלקויית ,א"א לנו להמשיך כו' שזה נמשך אח'"כ מלמעלה בתורת מתנה"), שהוא נתעסק בו וכמשינ ויקבור אותו, ומסיים במשנה (סוטה ט, ב): לא על משה בלבד אמרו אלא על כל הצדיקים שנאמר והלך לפניך צדקך וכבוד ד' יאספך,
ויל בדא''פ שבפרט הוא בצדיקים שהיו בגולה אחר גולה* וע"פ מרז"ל (ב'"ר סיפ מד) שבירר אברהם מלכיות, וק"ל.
והנה בהנ"ל הוא בנפש בכלל, ובפרט בשנה, הנה ענין הלביש ערומים הי' בר"ה - ביום בריאת האדם -- כי כל שנה היא רשה בתחילתה (עיין רה טז, ב וברש"י שם) ואין לנו אלא לבקש תחנונים: לא במעשים כו' ערומים נותרנו כו' ואז הבטחנו שיעשה לנו הקב"ה כתנות עור מן משך חויא דאשלח מיני' (ת'יי בראשית ג, כא) שמפשיט ק"נ מן גקה"ט וחוזרת לקדושה ואז נעשה מזה לבושין דיקר (דרך אמונה שם סקי"ב) ועולין מדרגא לדרגא עד הח'ס, שאז הוא בחי' חפץ חסד שלמעלה גם מצדקה ורחמים כי הוא גם לעשירים כנ"ל במס' סוכה (לקו'ית ס"פ דברים), ותכלית העלי' בשמעיצ שאז קורין ויעל משה אל הר נבו נון בו, סופה גמ"ח, כי אז הוא פר אחד גו' יהיו לך לבדך ואין
בברכת חתימה וגמח"ט לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה.
ב כ
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.