476
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
. . ב) מ"ש בענין התרת נדרים שכמדומה לו שצ"ל ג"כ יה''ר מלפניך וכותב שכן נוהגים.
ג) בענין מקריא התקיעות, שרוצה להסביר זה שאינו אלא מורה באצבע שהוא רק בשעה שהאדמו"ר היי בעצמו התוקע.
הנה בטח ידוע לו שבשנים הקודמות, הנה כמה וכמה שגים של אדמו"ר מוהרש"ב לא הי' האדמו"ר התוקע כ"א המקריא וכן בשנים האחרונות של כ'"ק מו"ח אדמו"ר, ולא היו מקריאים אלא באצבע אבל לא בדיבור . . .
. . . ומשכ על מה קאי* בכולם יהיו מותרים למנהגנו - ייל שהוא אדלמטה מיניי: אין כאן לא כו'.
ענטפער: וועגען דאַרוף איז שוין פיל געשריבען געוואָרען (ספר מנחת אלעזר - געדרוקט אין מונקאָטש תרס"ב -- חלק א, סימן ע'ה, אוז חלק ב' צום סוף. ספר קצה
הערות
- 1. 1%6 לקוטי הוספות / ר"ה שיחות
- 2. הנה המנהגים שנדפסו בהקונטרס הם ע''פ הוראה מפורשת של כיק מו'"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וכן שמעתי ממנו בעצמו, שלא הי' אומר יה'"ר הנ"ל, וזהו ג"כ הוראה מפורשת של כ"ק אביו (מוהרש"ב) וכמו שנדפס בסידור תהלת ה' תרע"ח בראסטאוו, שלא נדפס שם אלא שמעו נא רבותי, הכל יהיו מותרים, הרי אני מוסר מודעה, כולם יהיו מותרים.
- 3. (ממכתב כ"ח כסלו, תשי"ב)
- 4. (ממכחב כ"ה שבט, תשי"ב)
- 5. *) בהתרת נדרים. המו"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.