469

שיחה יג

כ"ה אלול

. . . ומענינא דיומא: ביום זה, הוא יום כ"ה אלול, נברא העולם, ודרזיל על הפסוק בראשית גו' את השמים ואת הארץ, שגם תולדותיהם נבראו אז. ופי' הפנימי אשר בזה - שכל שית אלפי שנין דהוי עלמא ומאורעותיהן - נכללו בבריאת יום ראשון, במאמר אחד יכול להבראות, כי הוא כולל בתוכו כל העשרה מאמרות.

וא''כ ברירא מלתא, אשר תכלית הבריאה ושלמותה לאחר ימי הגלות -- צ'"ל ג"כ נכללים ביום ראשון. ואמנם כן הוא.

סדר הבריאה, כמבואר בספרי הקבלה, בתחלה הצמצום, שנתן מקום לעולמות, ואח"כ האיר הקו בעולמות עצמן -- בתחלה בונה עולמות וסותרן -- עולם התוהו, ואח"כ ברא ואמר דין הניא לי -- עולם התיקוז.

וכרמז רזייל (שבת עז, ב) ברישא חשוכא והדר נהורא. ויהי ערב ויהי בקר.

והנה תכלית הבריאה ושלימותה -- כדי שלא יאכל האדם נהמא דכסופא, כ'א יהנה מפרי עמלו במלחמתו עם יצה'יר, עד אשר יאיר בעבודתו את חושך העולם, ואתהפכא חשוכא דוקא לנהורא.

וזה נרמז בבריאת יום ראשון: ויהי ערב -- שני אלפים תהו, העולם מתנהג באפלה. ויהי בוקר - שני אלפים תורה ותורה אור. יום אחד -- שני אלפים ימות המשיח, שאז הוא העבודה קשה דזמן הגלות, אשר ענינה לחבר הערב והבוקר שיעשו יום אחד, עצם אחד, בי לילה כיום יאיר, באור הוי' אחד ושמו אחד.

וזהו ג"כ תפקידו הכללי של כל אחד ואחת מבנ"י, להאיר את אפלת העולם ע"י נר מצוה ותורה אור, עד כי יבוא ינון, לפני שמש ינון שמו, ויקויים היעוד והי' לך הוי' לאור עולם ...