462

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

. . . בהנוגע לאופן החתונה, מה טוב שיהי' לא ביום ראשון בשבוע, ועד מתי לבני ישראל לחקות מנהג מדינות. וכן בהנוגע להחתונה בענין ריבוי הוצאות וריבוי מוזמנים, שאפילו באם אין כל מניעה לאמצעים, הרי אפשר להשתמש בממון המיוחד לענינים עוד טובים יותר, והרי ענין של משתה גדול פירשו חז'ל, שזה אם גדול העולמים הי' שם, וכשיהי' הכל בהידור הדרוש ויתעוררו לתומ"צ ובעיקר לבנות ביתם בישראל בית חסידותי בכל הפרטים, הרי בודאי שגדול העולמים יהי' שם וישרה ברכתו בכל הפרטים.

מהנ"ל מובנת ג'כ השקפתי בהנוגע לנטיעה של מי שהוא מההורים שי' לכאן, נסיעה קשורה בהוצאות גדולות, והרי אפשר שהזוג הצעיר יוכלו להשתמש בממון שיוציאו על זה, בענין הטוב עוד יותר*.

מובן ג"כ שדברי אלה האמורים בהנוגע לנסיעת אחד מהורים לכאן, וכן בהנוגע לאופן החתונה, הוא רק בגדר הצעה שיתבוננו ויחליטו שני הצדדים בזה, ואיך שיחליטו יהי' להצלחה ובשעה טובה ומוצלחת.

7777777777 77-+בברכה-לבשוש בכל האמור וכן בענינים הכללים-ה7ה= דהה ההלו החד יחה

. . . מוסג"פ המחאה בתור דרשה געשאנק, ויעויין ב'"ב קמד, ע'ב. זהר ויצא קמ"ט ע'א, ובלקו"ת ס''פ נשא.

. . . מוסג'"פ. והוא ע"פ מנהג ישראל ומרז"ל. וראה זח"ג (צו, ב. לכלה מכולהו). תוד"ה האחין (ב'"ב קמד, סע'יב. לחתן משושבינין). זח"א (קמט, א. לחו"כ מהנהנין מסעודת).

הערות

  1. 2. לקוטי הוספות / תצא שיחות
  2. 2. (ממכתב ה' אדר א', תשי"ט)
  3. 3. *) ראה לקו"ש חכי"ד ע' 464. המו"ל.
  4. 4. (ממכתב יו"ד כסלו, תשי"ג)
  5. 5. (ממכתב כ"ז אדר, ה'תשי"ז)

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.