440
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
. . נבואת* חנני' בן עזור (סנה' פט, א)** הוי דינה כמתנבא מה שנאמר לחברו (לירמי) כיון שנלמדה מק"ו ממה שנאמר לירמי', ובכ"ז אף שנתנבא סתם, שלא אמר שנאמר אליו, אין לפרש דבריו שמתנבא מה שנאמר לירמי' כיון שעדיין לא למד ירמי" הקייו.
והדוחק מובן. ואדרבה יותר נ"ל להיפך, דאפי' יתכוון לנבואת ירמי', לא יהי' הדין בן. וק"ל.
אבל אין נצרך לכל הדוחק, כי פירכא מעיקרא ליתא, ואפילו את"ל שבכל מקום באומר סתם ולא -- אלי, דיינינן לי' לזכות שכוונתו לומר כה אמר ה' לנביא חברו ולא אליו, בחנני' ע'"כ א''א לפרש שכוונתו לומר כן, שהרי בא נבואה זו לחברו הנביא, לירמיי וכמש"נ (ירמי' כח, א) אמר אלי חנני'. ופשוט . . .
6-2
. . . שם* דף צ'ח טור ג' בפירוש התנחומא**:
צע'יג שהרי בפשטות יל"פ דהתנחומא הוא אליבי' דר' ישמעאל (מכות רפ"ג) דגם חייבי מיתות לוקין כחייבי כריתות. -- ואולי לא נ"ל פי' זה מפני שברישא שם מביא המשנה כל חייבי כריתות שלקו כו'.
ובכל אופן, הפי' שבפנים צ"ע: א) המוותר על דברי נביא אין בו מלקות (רמב'ם הלי סנה' פי"ט ה'ג). ב) דין המוותר על דברי נביא, הוא לאו דוקא במי ששמע ממנו בפירוש, כ"א על כל אלו שהנבואה שייכת להם. ואולי ס'"ל שזהו דוקא בהשומעין ממנו. וראה מנחת חינוך מצו' תקטייז ובהגהות הריי'פ פערלא שם . ..
הערות
- 1. (ממכתב ב' כסלו, תשט"ז
- 2. *) הערה בפי' הר אפרים על מכילתא בתחילתה. המו"ל.
- 3. (ממכתב כ"ג סיון, תי"ט)
- 4. *) צפעינ על מס' מכות. המו"ל.
- 5. **) במדבר (כג) -- דגם חייבי מיתות ב'"ד אם שמעו מפי משה נפטרו במכות כמו חייבי כריתות. ומפרש בצפע"נ שם דישראל במדבר, על כל אזהרות של משה רבינו יש עליהם דין דהמוותר על דברי הנביא. המו"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.