422

נבלל במעשים טובים, ואין להדגיש תורה ביחוד כמובן, משא"כ הראי' מברכות, נשי במאי זכיין, באקרוי' כו' באתנוי' כו' ונטרין כו' שזהו השתתפות וזכות במצות ת''ת עצמה, ומוכח לומר גם לבת לתורה לחופה ולמעשיט.

ובזה יומתק ג"כ לשון רבנו הזקן בשו"ע שם, וסידורו: אשה אינה במצות ת'ת וכו' וממ אם היא עוזרת לבנה או לבעלה כו' חולקת שכר עמהם כו' משא"כ באשה שלמדה תורה כו' שאינה מצווה כו' ומ"מ גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן כו'. עיי'"ש. - וע''פ הנייל סרה ג"כ תמיהתו של כת"ר, דאיך נשים שוחטות, הלא מוכרחות ללמוד הדינים, כי לימוד זה מותר (וגם חיוב על הנשים הוא וכנ"ל . . .

. . . במה ששואל בענין ברכת המזון, מובא בס' לקוטי מאיר ובס' ברכת יעקב מעיקרי הד"ט ס"ט סעל"ו ומשויית תשורת שי אות תקעי'א שאם בירך על המחי' במקום ברהמ"ז לא יצא וצריך לברך ברכת המזון. ואין ספרים הנל תחת ידי, אבל, כנראה, טעמם מפני שאין בה ברית ותורה. וראה שו"ע או'"'ח סקפיז ...

.. . בנוסח ברכה מעין ג' אם לשנות בא'"י ולומר פרי גפנה מחיתה כו'- עיין קצות השלחן ס"ס בבדי השולחן שם (ועפמש"כ שם אין לשנות סמוך לחתימת הברכה אפילו בפירות. וסותר עצמו במש"כ בסוף ח'ו). ובס' א'יי להרב טוקצינסקי, וש"נ. אבל צעייג אם איתא ליסוד מש"כ בבדי השולחן כי כמדומה ממעט אדה"ז להביא דינים שלא נתפרשו בס' שלפניו (וע'"ד הרמב'"ם). ובפרט אותם שאין רגילים ,,במדינתנו" (וכנסמן בקצה"ש חיו שם לברהיינ פ"ו ולקו"א בשו"ע לאדה"ז סתק"ז. -- ואולי מטעם זה לא הביא ברכת הקשת בברה"נ שבסי). ולמה ישנו ממנהג הכל מפני ראי' שיש להטיל בה ספק? ואפשר יש בזה קבלה אצל אנש שבאה"ק ת'ו מחסידי חב"ד הראשונים שעלו לשם? . . .