416
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
. . . ובמי"ש בהשאלה כשמוציאים ס"ת אחרת באמצע הקריאה איך היא ההנהגה בענין הברכה.
הנה לא שמעתי בזה שמועות מיוחדות ובמילא אין בזה אלא הנדפס באחרונים ובפרט בשער אפרים ונ"כ. -- הועתק בשעה"כ שיה סיב ...
. . . אם יש להוסיף על מנין ז' קרואים בשבת בכדי להוציא מלב הנוסף את החשד שמרחקים אותו.
כגון דא אמר הכל לפי ראות עיני המורה על אתר.
אבל בטח ידוע לכת"ר שאף שפשט המנהג להוסיף בשבת ובפולין כמדומה לי קריאת אחרון נהפכה לקביעות עד שא''א בלאה"ב.
הנה אצלינו מקפידים במאד* שלא להוסיף קרואין אפילו בשבת וכנראה שהוא מיוסד על הוראת הצ"צ בשות או"ח סלייה.
ואירע כאן בשבת חתונה ולא הסכים כ"ק מו'"ח אדמו"ר שליט"א שיוסיפו קרואים כ"א שיקראו בשני מקומות.
ומצד גודל ערך ההתקשרות נחיצותה וחביבותה (ובפרט אם גם מקום גשמי מפסיק) הרי עלינו כולנו להתאזר ולהתאמץ ביותר לאחוז בהוראות רבותינו נשיאי חבייד מנהגיה(ם] ותנועותיהם השייכים לנו (פרט לאלו שאינם אלא של הנשיא עצמו) ...
.. . במה שהעיר בנוסח שלנו במי שברך לאשה, לומר בכל אברי', ומצרף לזה במ"ש דהמאררים בגימט' ב"פ רמיח שלה ושלו, שמתרצין דאלו האברים שאין מטמאין
הערות
- 1. (ממכתב י"ג אייר, תשי"ד)
- 2. (ממכתב ג' טבת, תש"ט)
- 3. *) ראה לקו"ש חי"א ע' 217. המו"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.