414
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
. . . ז''ע ראיתי מאמר כת'ר בהפרדס דמנח"א לענין ברכת המפיל - ויעוין בזה אשל אברהם (להגה"צ מבוטשאטש) לאו"ח סרל"א ורל"ט שהאריך. הובא בקיצור בארחות חיים החדש סרליט.
ובאותו ענין: דהאחרונים לאו''ח סרל"ט (פרמייג ועוד) כתבו שברכת המפיל הוי דהזמ"ג -- וצע'ג, דא"כ כל ברכות השחר דינן כן (ראה בש"ס ברכות ס, ב ובראשונים דבסדר אחד זא'"ז באות כולן). והרי בברכות השחר הקפידו נשים, ואפילו על אחת מהן וכידוע השקו"ט בברכת שלא עשני כו'.
. . . קרה"ת הוי מה"ת. תמוה, כי הוא תקנת נביאים (ב"ק פב, א. בירוש' וברמב"ם - מרע"ה) -- לבד פ' זכור (ופרה). ומשכ במג"א סוס תרפ"ה -- אינו ענין לנדו"ד, כמובן ...
. . . בתוס' למס' סוטה דף ע'"'ח ע"א*, דייה במתניתין ובעשור שבחומש הפקודים במש"כ דברי התוס' ישנים. הנה ייל בהענין דקריאת התורה דשני סוגים בזה א) חובת הציבור ולא חובת היחיד וכסברת המלחמות מגילה פ'א ד'יה ועוד אמר, וראה ג'כ צפנת פענח להגאון הרגצובי על הרמב"ם הלכות תפלה פיב הלכה ה'. וכיון שזהו חובת הציבור ה"ה בדוגמא דנתינת התורה שניתנה לכלל ישראל, ולכן דברים שנתנו בכתב אי אתה רשאי לאומרם בע"פ וכו' כי צריך להיות כנתינתה, עיין שו"ת הרדב"ז חלק רביעי סי' א'רה. סוג ב) שזהו חלק מהתפלה וע"ד ונשלמה פרים שפתינו או הוספה להקרבת הקרבן, וזהו כוונת התוס' ישנים דצורך עבודתו הוא, והוא מהירושלמי ובמילא אין זה בדוגמת נתינת התורה לכלל ישראל ולכן לא חל ע"ז הדין דדברים שבכתב אי אתה
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.