412

. . . במ"ש אודות אמירת לזמן בחיריק, הנה כן נוהגים כל אנ"ש, וכמדומה ברור שכן שמעתי אומר כ"ק מו'יח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ושאלתי היתה אם ידוע לכהדר"ג איזה מקור או מסורה בזה. ומה שמקשים מכללי הדקדוק וכותבם ג"כ במכתבו, הנה בד"א שצריך להיות בפת'"ח כשמקצר הה"א הידיעה, אבל אם תיבת זמן היא מלכתחילה בלא ה"א הידיעה הרי הלמ"ד יכול להיות בחיריק גם ע"פ דקדוק, אלא שבכ"ז הנני מחפש מקור על זה אף שלע"ע לא מצאתיו . . .

במענה על מכתבו משבוע העבר, = = ----

א) ע'ד הנקוד של תיבת לרצות (,,רך לרצות" בבקשת עננו והאוחז ביד) הנה בסיי ומחזורים הנדפסים ישנם שינויים בזה וא"א לברר מי הוא המשנה הבחור הזעצער או מי שהסידור נק' על שמו, לדוגמא בסי' שער השמים להשל"ה הוצאת אמסטרדם תעיז - בפרקי אבות פ"ה מי'א -- לרצות רי"ש פתוחה, ובהוצאת וורשא, תרמ"ב רי"ש קמוצה ולמ"ד צרוי'.

אבל מצאתי להיעב"ץ בפירושו לחם נקודים לאבות שכתב: לרצות, למיד חיריק ריש שוא ומד בפתח מהכבד, משתבש.

כן בסי' עבודת ישראל, שהוגה ע'פ כמה כת"י וסי', כתב שכן הוא בסי' כת"י היותר ישן שמצא (על קלף משנת ה"א סי"ו) ועיקר.

גם בסי' שנדפס ברוסטוב (בפרקי אבות) הוא כנ'ל, ואומרים שהוגח ע"פ כ"ק אדני"ע (אבל בסי' תו"א וסי' וורשא תרכ"ז -- בפרקי אבות -- הנקוד: הלמיד צרוי' הריש קמוצה).

בסי' רוסטוב בתפלת טל בתחילתה הלמייד בשבייא והריש פתוחה (וכ"כ הררא'"ח שיי נאה בקונטרס הסי' שלו מדעת עצמו) כי שם הוא פועל יוצא על הארץ כמובן --

ומדי דברי בזה יש להעיר מה ששינו בתפלה לאמר רך לרצות, אף שלשון המשנה הואנוח לרצות, וי'יל שרצו לסדר ע''פ האייב, ודוחק קצת.

ב) בנוסח אבינו מלכנו שבתענית צבור, הנה עד קבלי מכתבו לא הי' כל ספק בעיני שצ'"ל: זכרנו לחיים טובים, וכיו"ב, בהשמטת תיבת ,בספר" וכמ"ש זכרנו לחיים כו' וכתבנו בספר החיים כו', ואיזה שייכות יש לזכרון ,,ובספר" (גם צ"ע לפום ריהטא, אם ישנה לכתיבה בספרים אלו במשך כל השנה, לבד מעשייית).

וחפשתי עתה בסי' ומצאתי בסי' בית יעקב הנק סי' היעב"ץ (לעמבערג תרסיד) זכרנו לחיים בהשמטת ,בספר" וכ"ה בסי' אוצר התפלות שהוא מדויק לפי ערך, בסיי