399

ואף שבאיזה בתי כנסיות מנהגים שונים בזה, כבר ידוע הוראת תורתינו תורת חיים, הזהרו במנהגי אבותיכם בידיכם (ביצה ד, ב) אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש (ירושלמי פסחים פייד הלכה א).

בברכה שיהי' בית הכנסת ובית המדרש שלכם מתאים בכל הפרטים לשמו הגדול, נוסח האר"י אנשי ליובאוויטש.

. . . בשאלתו בענין לבישת טלית וחגורה לתפלה כשמתפללים בביהכ"נ שאינן נוהגין במנהגי אני"ש.

מובן שגם בזה נאמר כלל רבותינו שנואה המחלוקת, ואם אפשר לנהוג גם שם במנהג אני"ש וכמובן באופן של שלום ונועם, כדאי הענין, ולשלול הענין דמחלוקת עבור זה, ומובן גם כן שהדברים אמורים בענין לבישת הטיג אשר הנ"ל מוסיפים על אנ"ש והש"ץ שלהם נוהג להיות עטוף בטלית, משא"כ מנהגנו, וכיון שבאים להוסיף יש לוותר למלאות דרישתם, ויהי' הטיג מורד על הכתף דוקא, אבל בהנוגע לחגורה שגורעים הם בזה, יש להשתדל בכמה השתדלויות להתפלל דוקא בחגורה. ובפרט שבזה הענין דהכון לקראת אלקיך ישראל.

במספר הנרות להדליק לפני העמוד, מובן שזהו תלוי במנהגי מקום. ובאם העובר לפני התיבה הוא אבל או יאַרצייט ר'"ל, הרי בשעת התפלה כדאי שיהיו דולקים חמשה נרות, וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר בזה שהרי חמשה שמות נקראו לנשמה ...

. , . ובשאלתו, שמנהג ביהכנ"ס בו הוא בעל קורא, שמתעטף הב"ק בטלית בעת הקריאה (ודלא כמנהגינו) ותובעים שגם הוא יתעטף כנ"ל -- ימלא דרישתם, כי א) בכגון דא על היחיד לנהוג כהרבים. ב) בעטיפת טלית יש גם ענין של כבוד הציבור (מג"א סייח סק"ב), וכיון שהציבור או רובו מקפיד ע"ז, אין לזלזל בכבודם (ע"י אי העטיפת).