397
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
. . . מש"כ דאולי אין לזה דין מ"ר. כיוז שנלקחים ע'"י הקאַטעטער מכיס השתן, ובמילא א) אין שוהין בכיס כפי הרגיל ע"פ טבע ואפשר עוד לא נגמר איכותם, ב) אין יוצאין ע"י האבר (כי פשיטא שהדין שוה גם אם הי' הקאַטעטער הולך מכיס השתן ישר לחוץ) - יש להביא סמוכות לזה מדין ההפכי במכשירין (פ"ו מ"ז) אע"פ שיוצאין נקיים. עיייש.
וזאת למודעי, דגם לולא הנל יש להתיר, וכמצויין במכתבי הקודם לפמיג כו'. ולפלא שכותב שפשוט הי' אצלם לאיסור. ולאחר כתבי מצאתי בס' מלמד להועיל - שו"ית להרב האפפמאנן דברלין -- חאו'"ח ס"ז שמתיר כנ"ל, אף שלא נחית כלל לטעמי הראשון מדלא הזכירו .. .
. . . במש'כ ועוד מתבטא בזה ,והעיקר . . שאלה גדולה ע"פ הלכה*. . כמה שויית'". תמיהתי עליו איך העתיק דברים כאלו, אשר, במח'"כ זה שאמרם לו, אין להם כל שחר. ואין בזה כל חשע. וש'יס ערוך הוא בסוכה (נא, ב). ובשו"ע או"ח סקכייד. וראה שם שו"ע רבנו הזקן סעי' יא. והשו"ת הם אם אפשר לצאת יד''ח בשמיעת המגילה וביו"ב. או להנמצא במק"א (וגם בזה רבו המתירים ודוקא בזה הוחלפה השיטה דאונגרן מתירים וספרדים מחמירים. ואכ"מ). אבל פשיטא דמיקראפאן לא גרע מהנפת סודרין דסוכה הנ"ל.
, . , במ"ש אודות* שו'"ת משפטי עוזיאל**, הרי גם על זה רמזתי במכתבי הקודם אשר דוקא הספרדים מחמירים (והאשכנזים מקילים, וכוונתי היתה לשו'ית מנחת
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.