392
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בציבור לעמוד בה. וכלשון הרמב'ים פרק ד' מהלכות תפילה, ועיין ג'יכ לקו"ת לרבנו הזקן פ' תבא סוף ע"א בדף מג.
. . . ובמענה על שאלתו שעד עתה הי' נזהר להתפלל עם נץ החמה אבל מכאן ולהבא רוצה להתפלל באריכות קצת וכן להכון להתפלה ע"י טבילה והתבוננות קודם התפלה,
הנה כבר ידוע הפסק דהכון לקראת אלקיך ישראל ובפרט בענין התפלה אשר ענינה הוא עבודה שבלב ואין הדבר תלוי אלא בכוונה (כמתאים להפסק שאם חסרה
--כוונה העיקרית של התפלה-הרי-זה תפלה-בטלה* ואופן הכוונה אינה שוה בכל האנשים--.
ובכל העתים, כי לפום גמלא שיחנא, וכיון שנתעורר במחשבה טהורה הנ"ל הרי בטתח צריך לעשות כזה. וליתר שאת ויתר עז יאמר ק"ש קטנה עם הנץ החמה וכן גם יתיר נדר בפני שלשה, ואף שכנ"ל אין זה אלא ליתר שאת ובהתאם לענין התפלה דרחמנא לבא בעי ותפלה רחמי היא . . .
6-2
. . . במה שנדבר בענין הכוונה בתפלה, אשר שני סוגים בזה אותה הנדרשת בכל התפלה, וזו שרק בפסוק ראשון שבקייש וברכה ראשונה בשמו"ע מוכרחת, ושקו"ט בהנוגע לסוג הא' אם כל משך אמירת התפלה מוכרחת היא.
הוא עד דיני לשמה, בכ"מ, שצריך להיות בתחלת הענין והסתם שלאח"ז נמשך אחרי ההתחלה, וראה ג"כ מ"ש רבנו הזקן בתניא סוף פרק מ"א -- נח, ע"ב --. ולהעיר לכלל הענין מי"ש בקו"א שם - קנ"ד ע"ב . . .
6-2
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.