384
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ומדייק בפרשיות שקבלה שנכתבו ע"י סופרי חב"ד, שבזה הרי יש ספק מהו בדיוק ובדוקא ומהו באקראי ולא בדוקא, אולי כדאי שכת"ר שי' כמומחה בזה יחקור אפשר ימצא מקבל איש מפי איש בציור אותיות כנ'"ל, ות"ח מראש ...
במענה על מכתבו מער"ח מנ"א והקודמו, בו שואל שעומד הוא להזמין פרשיות לתפילין לבני משפחתו שהם ממוצא חסידי חב"ד ומסתפק באיזה אופן יכתבו.
4 =+ ולפלא הספק בזה, כי הרי כלל ופס"ד הוא, דבאתריי (השייכים) דרב נהוג. כרב,.- והקושיא ששואל כי לדעתו, הנהגה הנרצה בעיני הקב'"ה היא שנוהגים בה רוב כלל ישראל, לפלא על קושיא זו, שהרי פשוט שגם רבנו הזקן רצה לתקן תפילין באופן שיהיי רצוי בעיני הקב'"ה, ופשוט שבזמן רבנו הזקן היו הנוהגים באופנים שהורה פחות מאשר עתה שנתפשטה תורת החסידות בכו"כ חוגים ובכל זה ציוה לתקן דוקא באופן שהורה, והלואי כבר הי' עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הק' שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל, ע''ד המבואר מהרב המגיד [שהוא רבו גם של בעל ההפלאה, רבו של הריץ אדלער רבו של החתם סופר], במעלת שער הייג הכולל כל היב שערים עיין בהקדמת שער הכולל להסידור . ..
במענה על מכתבו מיום השני, בו שואל בהנוגע לתפילין והפרשיות דאנ"ש וחסידי חבי"ד.
והנה ידוע בכגון דא שקשה ביותר למסור דברים אלו במכתבים וגצרכה לזה מסורת חכמים מסופר לסופר, ובודאי יש למצוא באה"ק ת"ו סופרים אשר ידועה להם תמונת האותיות ע"פ המסורה מרבנו הזקן, כי גם בתמונת האותיות כמה חילוקים ישנם ולא רק בתמונת אותיות שעל הבתים היו"ד וכו'.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.