381
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לב ור"ס לד. צ'יצ וצפי'ע שם. קסת הסופר ס"ט. אות חיים (לבעהמ"ס מנח"א) רס לב. ובספרים שהובאו בס' מאסף לכל המחנות שם ...
במענה על מכתבו מד' אלול . . מ'"ש אודות מנין השיטין בתפילין ומנהג הספרדים* בזה. הנה במנהגי כל מדינה ומדינה ישנם שני סוגים. מנהג בדיוק באופן כך דוקא, או שהמנהג הוא העדר מנהג, היינו שכל אחד כרצונו עושה ואין בזה קביעות. ומובן אשר בסוג הראשון הנה יש להניח להם במנהג אבותיהם, ורק כשבאה התעוררות מצדם הנה יש להתייעץ בכל פעם ופעם איך ומה לעשות, אבל בנוגע לסוג השני, הרי בדרכי נועם ובדרכי שלום יש להנהיג מנהג המקובל אצלינו כיון שגם לדידהו אין בזה כל סתירה, וה'"ה למנין השיטין כפי שכותב . . .
6-2
, . . במ"ש אודות הנחת תפילין שלו*, ומה שראה בשו"ת הצ"צ וכו', הנה פשוט אשר שאלתו אם יש חיוב לברך עוד פעם כשמניח על ידו השנית אחר התפלה אין לזה מקום, כי הרי ספק ברכות להקל, והשאלה אפשרי רק בנוסח הפכי, אם יש לברך אפילו בפעם הראשונה, כיון שספק בדבר, ובטח כשמברך אז כוונתו גם על ההנחה שעל ידו השניי לאחר זמן, ובהנוגע לגוף העובדא איך עליו להניח וכו', אין הפרטים מבוררים כ"כ במכתבו, ויציע בפרטיות לרבנים בעלי הוראה ביראת שמים והם יורוהר . . .
6-2
הערות
- 1. (ממכתב שנת תשי"ג)
- 2. (ממכתב י"ד אלול, תשט"ו)
- 3. *) ועצ'יע במה שכותב שאין מקפידין בזה ורובם -- בתש"י - ו' שיטין, שהרי הוא היפך מש"כ המחבר סליה (ולית מאן דפליג) עכי"פ לכתחילה, והחמירו בזה בכתהאריז"ל וע"פ נוהגין הספרדים כידוע. ואולי מנהג טועה נזדמן לו. וא''כ פשיטא דיש להנהיג ז' שיטין. וכנ"ל.
- 4. (ממכתב ערב חגה"ש, תשט") -------
- 5. ₪ כפי הנראה השאלה היא ע"ד איטר יד. המו"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.