281

שצריכים לקיימם לאחרי הכניסה לארץ, כלומר, לאחרי ש,תבוא אל הארץ", אזי ,ולקחת מראשית כל פרי האדמה גו' והלכת אל המקום אשר יבחר ה' וגו'"*י. ועד"ז בהמשך הפרשה -- ,ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ גו' והקמות לך אבנים גדולות גו' וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב"יי; ,אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים בעברכם את הירדן גו'":י.

כלומר, בפ' תבוא לא מדובר אודות הציווי דכניסה לארץ, כיבוש וחלוקת הארץ (שכבר נאמר בפרשיות שלפנ"ז''), כי אם, אודות קיום המצוות לאחרי הכניסה לארץ; ואילו הענין ד,כי תבוא אל הארץ" הוא -- שמכיון שכבר יודעים בבירור ובוודאות גמורה ש,תבוא אל הארץ" תיכף ומיד, אזי, בא הציווי על ההכנה לקיום המצוות לאחרי הכניסה לארץ.

ואעפ"כ, שם הפרשה הוא ,תבוא", כלומר, לא על שם הצצווים לאחרי הכניסה לארץ (תוכן הפרשה), כי אם, על שם הידיעה והוודאות ד,תבוא אל הארץ" (הקדמה לתוכן הפרשה).

וטעם הדבר -- כי, כשיודעים בבירור ובוודאות ש,תבוא אל הארץ", תיכף ומיד, אזי, גם ההכנה לקיום המצוות לאחרי הכניסה לארץ נעשית באופן אחר לגמרי.

ג. ומזה למדים הוראה בנוגע לעבודה בפועל בימינו אלן:

שלימות הענין ד,תבוא אל הארץ", הוא -- הכניסה לארץ בגאולה הא-

10 01 12) 3) ועוד.

מיתית והשלימה, גאולה שאין אחר" גלות+', שאז יהי' קיום התומ"צ בתכלית השלימות, ,במצות רצונר"5.

וההכנה לזה כללות העבודה דקיום התומ"צ בזמן הגלות, ובמיוחד בסוף זמן הגלות, ובלשון הספרי*: ,אע"פ שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ, היו מצויינים במצוות, שכשתחזרו לא יהיו עליכם חדשים", ,כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה'"זי, שכן, ע'י קיום התומ"צ בזמן הזה, באופז ד,ציונים"*י, זוכים לקיום התומ"צ בתבלית השלימות, ,,כמצות רצונך", לאחרי ש,,תבוא אל הארץ" בגאולה העתידה.

ועל זה באה ההוראה והלימוד משם הפרשה -- ,תבוא":

כדי שעבודת ההכנה לקיום התומ"צ ,כמצות רצונך" לאחרי ש,תבוא אל הארץ" (ע"י קיום התומ"צ בזמז הגלות) תהי" כדבעי -- יש צורך שיהודי יהי" חדור בידיעה וודאית וברורה שתיכף ומיד ,חבוא אל הארץ", כניסה וביאה לארץ בפועל ממש, ובאופן ד,וירשתה וישבת בה",

שכן, ידיעה זו פועלת שיוכל להתגבר בנקל על כל ההעלמות וההסתרים דחשכת הגלות, ולעבוד עבודתו ,בשמחה ובטוב לבב"9י, בידעו שחשכת