280
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ה
200 לקוטי
משיחות ש"פ תבא, ט"ז אלול ה'תשמ"ו
א. הקביעות דשבת פ' תבוא היא לעולם בסמיכות לח"י אלול - יום הולדת שני המאורות הגדולים, הבעש"ט ואדמו"ר הזקן' -- בשבוע דפ' תבוא, או בימי השבוע שמתברכים משבת? פ' תבוא (כבקביעות שנה זו).
והנה, ידועי שמועדי השנה (כולל -- ח"י אלולי) מרומזים גם בפרשיות התורה שקורין בזמנים אלו.
וכתורת אדמו"ר הזקן* (בעל יום
עִם הזמן, כלומר, שחייו של יהודי, חיי היום-יום, בכל פרטי הענינים דמעשה דיבור ומחשבה כו', צריכים להיות חדורים בעניני התורה שקורין ולומדים באותו זמז -- פרשת השבוע>
ובהתאם לכך, יש למצוא את הקשר והשייכות דח"י אלול לפ' תבואל - בנוגע לעבודה בפועל, ,המעשה הוא העיקר"י, כדלקמן.
ב. ביאור ההוראה דפ' תבוא -- כפי שבאה בשמה של הפרשהי, ,תבוא":
התחלת הפרשה, ,והי' כי תבוא אל הארץ"? -- אינה אלא הקדמה לציווים
פרטי כו', אשר, זוהי עבודה נעלית ביותר באופן
7 ע"י נשיא הדור, אדמו"ר הזקן,. ובתוספת. ביאור""
והסבר -- ע"י אדמו"ר האמצעי, שנתמנה ע"י אדה"ז למדריכם של החסידים.
7 אבות פ"א מי"ז.
8 ראה לקו"ש ח"ה ע' 58. וש"נ. ועוד. ולהעיר מתורת בעלי יום ההולדת דח"י אלול ש,שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש" מהוה ומחי' את הדבר הנקרא בשם זה (הובא מאדה"ז בשעהיוה"א בתחלתו. לקו'א להה"מ סרמ"ד. או"ת להה"מ ד, סע"ג ואילך).
09 להעיר גם מהקשר לשיעור היומי ברמב"ם (הל' טומאת מת*י רפי"א): ,ארץ העכו"ם, בתחילה גזרו על גושה . . חזרו וגזרו על אוירה שיטמא כו'", אשר, בענין זה מודגשת ביותר מעלתה של ,הארץ", ארץ ישראל -- כיתרון האור מן החושך כו'. ולהעיר גם מסיום וחותם השיעור: ,חזקת דרכים של עולי בבל טהורות אע"פ שהן מובלעות בארץ העכו"ם" - שההליכה לארץ ישראל (שעי"ז ,,תבוא אל הארץ") פועלת טהרה אפילו בדרכים שמובלעות בארץ העכו"ם, והטהרה בחזקתה לאחרי כו"כ מאות שנים.
הערות
- 1. שיחת ח"י אלול תש"ג (סה"ש תש"ג עי 141 ואילך).
- 2. ראה זח"ב סג, ב. פח, א,
- 3. של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב (רצז, א).
- 4. כידוע שנקראָ יו"ט ומועד -- ראה בארוכה סה"ש שם ע' 140 ואילך. סה"ש תש"ה ע' 122 ואילך.
- 5. .היום יום" -- ב' חשון. סה"ש תש"ב ע' 29 ואילך.
- 66. והחידוש שבזה לגבי כללות הענין ד,הם (תורה ומצוות) חיינו" -- לא רק באופו כללי, אלא גם באופן פרטי (פרשת השבוע, ובפרשת השבוע גופא -- כפי שנחלקת לשבעה חלקים, כנגד שבעת ימי השבוע), וענינו בעבודה -- שלא זו בלבד שהתורה היא בבחי" חיות כללי, כי אם, שנמשכת גם בחיות פרטי, שבא בהתגלות בחיי הנשמה בגוף, בחיי היום"יום, בכל פרטי הענינים דמחשבה דיבור ומעשה, היינו, שהחיות דגוף הגשמי הוא -- תורה.
- 7. ועפ"ז יש לבאר את הסיבה לכך שגם גדולי וזקני החסידים התייגעו על ביאור תורה זו, עד שלאחרי כמה זמן נתבארה תורה זו ע"י אדמו"ר האמצעי (כמסופר בסה"ש שם) -- מצד גודל החידוש שבדבר, כאמור, שהתורה נמשכת באופן דחיות
- 8. שבאיןז-ערוך כו', ויש צורך בנתינת-כח מיוחדת --
- 9. *) להעיר מהשייכות דתחיית המתים לרבינו
- 10. הזקן (בעל יום ההולדת דח"י אלול) -- כידוע פחגם גדולי החסידים על רבינו הזקן שהוא ,מחי' מתים", כי, חידושו של רבינו הזקן הוא -- גילוי תורת חסידות חב"ד, בלבושי ההשגה דחב"ד שבנפש, עד לשכל האנושי והטבעי, וזהו"ע דתחיית המתים בעבודה הרוחנית -- שהרי, אין לך דבר קר (ענע של מיתה) כשכל האנושי והטבעי, וכשהשכל מבין ומתפעל מהשגה אלקית, .איז דאָם דער אמתשר תחיית המתים" (קונטרס תורת החסידות רפ"ד. .היום יום" -- י"א סיו).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.