256
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
256 לקוטי
שלימות הנישואין דהקב"ה וכנס"י לעתיד לבוא.
וענין זה קשור גם עם היעוד ד,והי" אור הלבנה כאור החמה":
חמה ולבנה הם ע"ד ובדוגמת חתן וכלה -- שהרי הלבנה לית לה מגרמה כלום"י, ומקבלת אורה מהחמה, ועד"ז הכלה, שאינה אלא בבחינת מקבל (הכלה שותקת), כי אם מה שמקבלת השפעתה מהחתן.
אמנם, כל זה אינו אלא בזמן הזה (שכללותו אירוסין) -- לאחרי מיעוט הלבנה (כלה), שאז צריכה לקבל מהחמה
(חתן), ועז'נ ,משמח חתן וכלה",
משא"כ לעתיד לבוא (שאז יה" שלימות הנישואין), ,שתתחדש ותתעלה הלבנה (כלה) להיות כמו שהיתה קודם המיעוט בבחי' שני המאורות הגדולים, שוין בקומתן", כמ"ש ,והי' אור הלבנה כאור החמה" - הרי גם הכלה תהי' בד בחינת משפיע, ,קול כלה"יי, ועד שיהיו שניהם ,,בהשוואה אחת"**, ואדרבה - ,על ידי הכלה הוא משמח את החתן, מפני
שאשת חיל עטרת בעלה", ,נקבהי* תסובב גבר", ועז''נ ,,משמח חתן עם הכלה" (,אחרי שאמר מהרה ישמע, דהיינו בביאת הגואלי).
ונמצא, שבחמשה עשר באב (,קיימא סיהרא באשלמותא", שלימות הלבנה) דשנת העיבור, המהווה הכנה, מעין ודוגמא, לקיום היעוד ,והי' אור הלבנה כאור החמה" -- מודגש ביותר שלימות ענין הנישואין דהקב"ה וכנס"י (,יום חתונתו") לעתיד לבוא,
שאז יה" גם הענין דמ"ת (יוס חתונתו"*) בתכלית השלימות -- ,תורה חדשה מאתי תצא"*, ,גילוי פנימיות
וו והדגשה יתירה בכל הנ"ל - כאשר בשנת העיבור גופא חל חמשה עשר באב ביום הרביעי בשבוע:
ביום הרביעי נתלו המאורות -- ,שני המאורות הגדולים"*י, שניהם בשוה, ,בכתר אחד""*"*. ואח"כ, אבל בו ביום - מיעוט הלבנה,
וגם לאחרי שנתמעטה הלבנה -- הרי מיעוט זה הוא לצורך הגדלתה ביותר, להיות ,,עטרת (כתר) בעלח".
ולהעיר גם ממ"ש בספר תולעת יעקבי? בענין ,בתולה נשאת ליום
הערות
- 9. בהבא לקמן -- ראה תו"א ויגש מד, ד ואילך. לקו"ת צו ח, ד ואילך. שה"ש מז, ב ואילך. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, סע"ב ואילך.
- 0. זח"א לג, ב. רמט, ב. תב רטו, א. ועוד.
- 51. ולא יהי' שום חשש כו' -- מכיוז ש,את רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכרי' יג, ב), ע"ד המעמד ומצב ד,לא יתבוששו" (בראשית ב, כה) קודם החטא.
- 2. ראה לקו"ת צו ט, סע"א, שהשוואת השמחה דחו"כ הוא ,מחמת גילוי סוכ"ע למטה, וכמשל העיגול שמעלה ומטה שוים". וי"ל דוגמתו נחמשה עשר באב -- .,חולות בכרמים", ,מחול, שהוא עיגול, דהיינו בחי" עגולים ומקיפים עליונים" (לקו"ת ואתחנן ז, ב). וראה גם לקו"ת שה"ש מח, ג, שההתחברות דחו"כ, ב' הפכים, היא ע"י ה,חופה", .בחינת המשכת המקיפים עליונים מבחי' סוכ"ע", ומבאר שזהו"ע ,כיצד מרקדין לפני הכלה", שע"י הריקוד (,,מחול") נמשך מבחינת המקיף כו
- 5. ט"ו מנ"א תשמ"ו שיחות
- 3. משלי יב, ד.
- 4. ירמי' לא, כא.
- 5. ואולי יש לומר, שלכן הובא בירושלמי ,ביום חתונתו זה מתז תורה" בהמשך לחמשה עשר באב -- לרמז, שחמ"ע באב שייך לא רק לנישואין בכלל (כנ"ל הערה 48), אלא גם לשלימות העניז דמ"ת.
- 6. ישעי" נא, ד. ויק"ר 'פי"ג, ג.
- 7. תו"א שם. לקו"ת שם, אדב.
- 8. ראה חולין שם. הובא בפרש"י בראשית א, טז
- 9. בסופו סד"ה סוד ברכת נשואין -- הובא בשל"ה שער האותיות (קא, ב). אוה"ת ויחי שסא, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.