254

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

2 לקוטי

- שהרי שלימות הענין ד,יום התונתו" (יוהכ"פ) יהי' בימות המשיח, כמארזילפי ,העוה"ז אירוסין היו . . אבל לימות המשיח יהיו נישואין", וגם הענין ד,נחמה בכפלים" (ט"ו באב), על חורבן בית ראשון ובית שני"יי, יהי' עייי ביהמ"ק דלעתיד, בסיום המשנה: ,ביום שמחת לבו - זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו"?3.

ויש להוסיף בזה בעומק יותר -- ששניהם קשורים עם בחי' היחידה": יוהכ"פ -- ,אחת בשנה'"יי, שבו היתה עבודת הכה"ג בקדש הקדשים, כלומר, חיבור בחי' אחת שבנפש, בחי' יחידה

> = == שבנפש (כהיג), בחי' אחת במקום.(קדש..

הקדשים), ובחי' אחת בזמן (.אחת בשנה". -- יוהכ"פ); וחמשה עשר באב -- תיקון החורבן והגלות דת"ב בגאולה העתידה לבוא ע"י משיח צדקנו, בחיי

היחידה דכלל ישראל, כפי שמתאחדת בגלוי עַם בחי' יחיד (,יחידה לייחדך*)*,

- ,אנכי אנכי הוא מנחמכם".

ג. האמור לעיל אודות הקשר דחמשה עשר באב עם ענין הגאולה -- מודגש יותר בשנה זו,

הן מצד קביעות השנה, ובזה גופא -.

כללות השנה, שנת העיבור, וכן הקביעות דחמשה עשר באב ביום הרביעי בשבוע,

והן בנוגע לשיעורי התורה ,,שבהם" צריכים ,לחיות" (כתורת אדה"ז הידועה'י) - פרשת השבוע, פ' עקב, ובפרט חלק הפרשה השייך ליום הרביעי

-- מרביעי עד חמישי, וגם בשיעור הרמב"ם השייך לט"ו

באב דשנה זו -- כפי שנתפשט המנהג דלימוד שיעור יומי ברמב"ם ג' פרקים ליום,

אשר, בכל ענינים אלו מודגש הקשר והשייכות לתוכן הענין דחמשה עשר באב, ענין הגאולה, כדלקמן.

ד. קביעות השנה -- שנת העיבור:

התוכן דשנת העיבור הוא -- שע* הוספת חודש העיבור משלימים את החסרון דשנת הלבנה לגבי שנת הוזמה, היינו, שנעשה החיבור דשנת הלבנה עם שנת החמה.

והענין בזה: החילוק שבין חמה (,מאור הגדול**)

הערות

  1. 1. בד"ה נחמו עת"ר בסופו) ,חמש אותיות נכפלו (מנצפ"ך) וכולן לשון גאולה" (נתבאר באווכה בדיה לך לך תרכ"ז).
  2. 0. שמו"ר ספט"ו. וראה אוהית שה"ש עי תז: ביום חתונתו זה מ"ת . . בחי' אירוסין, אבל לע"ל .. בחי' נישואין . . וזה נק' שמחת לבו (עיי"ש).
  3. 3. יל"ש ישעי' שם. ד"ה נחמו הנ"ל.
  4. 2. ,אחמשה עשר באב קאי שטעמי שמחתו . . תלויים בבניו המקדש" (חדא*ג מהרש"א שם).
  5. 3. להעיר גם מאוה"ת ניך שם, ש,יוצאין בכלי לבַן היינו בגדי בד אשר הכה"ג לבש ביוהכ"פ, בחי' בדד ינחנו", וזהו גם הענין דט"ו באב -- תיקון והפיכת ,איכה ישבה בדד" לבח" ,בדד ינחנו".
  6. 6. ונוסף לזה: יוהכ"פ הוא עיקר עליית המלכות (אוחית שם), עליית המלנות בפנימיות עתיק (דיה נחמו עת'ר בסופו), ועדיז ט"ו באב הו"ע עליית המלכות, ,לפי שבת*ב עיקר ירידת המל' פני לבנה כו', ע'כ העלי" שלה בט"ו באב גבוה יותר* (אוהית שם), עד שמאיר בה מבחי" עתיק (ד'ה נחמו שם), מעין הגילוי דלעתיד.
  7. 4. ס"פ תצוה. אחרי טז, לד.
  8. 8. ט"ו מנ"א תשמ"ו שיחות
  9. 5. סה"מ תרצ"ט ע' 207 -- בשם הרמ"ז (לזח"ג רס, ב -- מק"מ קצ, ב). ועוד.
  10. 6. ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע פ"א. הובא בלקו"ת פ' ראה כז, סע'א. ובכ"מ.
  11. 7. ,היום יום" -- ב' חשון. סה"ש תש"ב ע' 29 ואילך.
  12. 8. בראשית א, טז.
  13. 13. ש 9 1

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.