229
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
ברכה - שמח"ת
א. ,דברי ישראל על התורה ,אחזנוה ולא נעזבנה"
כבר דובר כמה פעמים' אודות קריאת פרשת וזאת הברכה בשמחת תורה, אשר על אף שישנם כמה טעמים המובאים במפרשים מדוע נקראת פרשה זו ביום"טוב האחרון של חג הסוכות - אך מסתבר לומר, שבנוסף להם, הרי - כמו רובם ככולם של הפרשיות שקוראים - יש בפרשה זו גם מ/,ענין המועד".
בין הפסוקים בפרשה המדברים בגלוי אודות עניין התורה - ענינו של מועד זה - הוא הפסוק: ,תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב".
רש"י בפירושו על הפסוק מבאר
[לאחר שמדגיש כי המילים ,תורה צוה לנו משה", אינן נושא בפני עצמוי, אלא הקדמה לחלקו השני של הפסוק - ,(תורה אשר צוה לנו משה) מורשה היא לקהלת יעקב"]
- כי תוכן הענין של ,מורשה קהלת יעקב" הוא: ,אחזנוה ולא נעזבנה".
אומרים המפרשים:, שפירוש רש"י כאן, בא בהמשך לפירושו השני בפסוק הקודם: על ,אף חובב עמים גו' ישא מדברותיך", מפרש רש"י (בפירושו השני): ,,אף בשעת חיבתן של אומות
לימד תורה לבנ"י?
ולכן מתרץ רש"י שהיא הקדמה ל,מורשה קהלת יעקב", שהתורה באה לבנ"י באופן דירושה, וענין זה שייך רק בקבלת התורה ממשה, ולא מאת הקב"ה שאצלו ית' לא שייך (ע"ד הפשט*) הגדר דירושה**.
65 רא"ם כאן.
66 ולכאורה עכצ"ל דמ"ש רש"י ,ואלה דבריהם" הוא גם לפירושו הראשון ב,אף חובב עמים גו'" (דאל"כ איך מתאים הפסוק ,תורה צוה לנו משה גו'" באמצע דברי משה?!) - ובא בהמשך לפרש"י ,ישא מדברותיך, נשאו עליהם עול תורתך" (שהוא ע"ד לשונו בפי' הב' ,מקבלים גזרותיך כו'") - ,ואלה דבריהם תורה גו'".
הערות
- 1. שיחות 21
- 1. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 246. חי"ד ע' 156. ע' 164. וש"נ.
- 2. פרשתנו לג, ד.
- 3. כפשטות לשון הכתוב. וראה רמב"ן ועוד כאן.
- 4. והכרחו של רש"י - י"ל, כי הוקשה לי? א) מדוע נאמר ,צוה לנו משה", דלא כבפסוק שלפנ"ז ,ישא מדברותיך", שהתורה היא דברי , ב) מהו החידוש, ולמאי נפק"מ כאן שמשה
- 6. *) וגם ע"ד החסידות - ראה אוה"ת ראה ע' תשסב (וראה אוה"ת תשא ע' א'תתקעא). - וראה לקו"ת פרשתנו (צד. ד).
- 7. **) אבל ראה וארא ו ח) ,ונתתי אותה לכם מורשה" (ובפשטות הכוונה, שהקב"ה נתן א"י לבנ"י והם מורישים אותה לבניהם אחריהם) - וא"כ גם בנדו"ד מתאים לומר שהקב"ה נתן (וצוה) לנר את התורה ,מורשה קהלת יעקב" (ולהעיר מבעה"ט וש"ך עה"ת כאן בדיוק ,,מורשה ולא ירושה"). וראה תרגומים כאן ,,מסרה ירותא", ,,יהבה ירתו".
- 8. אלא שבכל אופן, לכאורה גלאָטיק יותר לומר ענין הירושה בשייכות למשה מלגבי הקב"ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.