221

לקיימה, מובן, שיש במצוה זו ייחוד שאיננו במצוות אחרות.

כדי להבין זאת יש להקדים ולהסביר את מהותה של מצות ערבה בכלל, שהיתה מצוה בפני עצמה בבית המקדש, בנוסף למצות ערבה שבלולב: ,כיצד*" היתה מצותה, בכל יום ויום משבעת הימים היו מביאין מורביות של ערבה וזוקפין אותן על צדדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי

המזבח, ובעת שהיו מביאין אותה וסודרין אותה, תוקעין ומריעין ותוקעין".

את החשבת הערבה כמצוה בפני עצמה ניתן להבין בשני אופנים:

א) שזוהי רק פעולה מיוחדת, מעשה מצוה מיוחד עם הערבה. כלומר, מהותה של הערבה זהה לערבה שבלולב, אלא שיש מצוה נוספת הנעשית בערבה5'.

ב) אין זה רק מעשה מצוה נפרד על ידי האדם - ,הגברא" - בבית המקדש, אלא זהו ,חפצא" נפרד ושונה של ערבה.

אחד ההבדלים הנובעים מכך להלכה למעשה: לפי ההסבר הראשון יוצא, ששיעור ערבה שבמקדש הוא כשיעור

הושענא רבה שיחות 8

ערבה שבלולב, כי בשתי המצוות הקיום הוא עלדידי אותו חפץ, ערבה. ואילו לפי האופן השני, שהחידוש בערבה שבמקדש הוא שזה חפץ שונה של ערבה, "יש לומר, שיש ביניהן הבדל בגודל הערבה.

לפי זה אפשר, לכאורה, לומר, שבכך קשורה המחלוקת בגמרא'' על שיעור הערבה שבמקדש - האם צריכים להיות בה שלשה בדי עלים

לחים, כערבה*" שבלולב", או שמספיק בה אפילו עלה אחד בבד אחד.

ויותר מכך: הרמב"ם פוסק?:

,הלכה למשה מסיני שמביאין במקדש ערבה אחרת חוץ מערבה שבלולב ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב, ושיעורה אפילו עלה אחד בבד אחד".

מדיוק לשון הרמב"ם - ,ערבה אחרת חוץ מערבה שבלולב, ואין אדם