207

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

אך בעשרת הימים התשובה ,יפה ביותר". = שהרי, הקדוש-ברוך-הוא ,בהמצאו בהיותו קרוב", ולכן שמחים על ההתקרבות לקדוש-ברוךהוא ביתר שאת וביתר עוז.

אבל החידוש של יום הכפורים הוא ש,יום הכפורים הוא זמן תשובה . לפיכך חייבים לעשות תשובה ולהתוודות ביום הכפורים": הזמן של יום הכפורים מחייב תשובה. לא זו בלבד שמועד זה מאפשר תשובה ביתר קלות, ובדרגה גבוהה יותר וכדומה, אלא שזמן זה יוצר חובה של תשובה.

וענין זה של יום הכפורים אינו קשור דוקא בהיותו בעשרת הימים שבהם הקדוש-ברוך-הוא ,בהמצאו .. בהיותו קרוב". ואדרבה: המצב של ,בהמצאו .. בהיותו קרוב" מתבטא ביום הכפורים בדבר הנעלה מן התשובה - בכך ש,עצמו של יום הכפורים מכפר", כדלעיל סעיף א'.

ה. תשובה - תמיד או ביוס הכפורים

לפי זה ניתן להסביר את משמעות החובה ,לעשות תשובה ביום הכפורים". שהרי, לכאורה, אין מובן:

אם עברו עבירה, חייבים בתשובה בכל זמן שהוא, ולאו דוקא ביום הכפורים, ואם לא חטאו - האם ייתכן שמוטלת חובה לחזור בתשובה מצד יום הכפורים?

יש ,אחרונים" המבארים, שההבדל הוא: החובה לחזור בתשובה באופן

יום הכפורים שיחות 4

כללי אינה מוגבלת לזמן מסויים, ולפיכך כל חיי האדם, כשביכולתו לחזור בתשובה, עדיין לא ביטל את מצות העשה של תשובה, ורק אם מת בלא תשובה הרי זה ביטול מצות עשה'". ואילו ביום הכפורים קיימת מצות עשה לשוב ביום זה, ואם איץן שבים ביום הכפורים, הרי בטלו' את מצות עשה זו5.

אך מלשון הרמב"ם ,יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל ליחיד ולרבים... לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה... ביום הכפורים", שהדגשה זו מביא הרמב"ם דוקא לגבי חובת התשובה של יום הכפורים, מובן, שיש תוספת בעצם חובת התשובה, שהיא חובה שונה מן התשובה של כל ימות השנה, אשר לפיכך ,יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל .. חייבים הכל לעשות תשובה".

ו. הגורם לתשובה: האדם או הזמן

יש לומר, שההסבר לכך הוא:

בכל השנה, הגורם לחובת התשובה הוא מצדו של האדם עצמו, אשר חטא - הגברא. לכן לא ייתכן לומר על כך

הערות

  1. 1. ע"ד (חיוב כרת) במצות מילה (רמב"ם הלי מילה פ"א ה"ב).
  2. 2. ראה חינוך - נעתק לעיל הערה 18.
  3. 3. ולאחרי יוהכ"פ עד יוהכ"פ הבא - לכאורה דינו כמאחר תשלום קרבנותיו - בין רגל לרגל (ירושלמי ר"ה פ"א ה"א. וראה מפרשים שם. ר"ה ו, א"ב. תמורה יח, ב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.