204
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי ,עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים", ששבעת הימים ,שבין ראש השנה ליום הכפורים" נבדלים מראש השנה ומיום הכפורים בהיותם מיוחדים דוקא לענין התשובה, בעוד שבראש השנה ויום הכפורים, (א) התשובה אינה עיקר מהותם, (ב) אף התשובה שבהם היא באופן אחר, כדלעיל.
. יוס הכפורים - יוס כבפרה וזמן תשובה
אך יש להבין:
הרמב"ם פוסק בהלכות תשובה": ,אף"עלדפי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים היא יפה ביותר..." (ובהלכה שלאחר מכן ממשיך הרמב"ם ואומר:) ,יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל... והוא קץ מחילה... לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתודות ביום הכפורים".
מלשון הרמב"ם בהמשך. מובן, שחובת התשובה ביום הכפורים היא יותר מאשר בתשעת הימים הקודמים, וכיצד מתאים הדבר עם מה שהוסבר לעיל, שענין התשובה מודגש בשבעת הימים יותר מאשר בראש השנה וביום הכפורים?
לכאורה, ניתן היה לומר, שביום הכפורים קיימת חובה לחזור בתשובה, לא משום שיום זה כשלעצמו מיוחד לתשובה, אלא זוהי תוצאה מהענין
יום הכפורים
המהותי של יום הכפורים, כדלעיל - ,עצמו של יום הכפורים מכפר"*: כיון שהרמב"ם פוסק ש,עצמו של יום הכפורים מכפר לשבים"' (דוקא)", לפיכך מוטלת חובת התשובה על כל אחד ואחד, כדי שתוסר המניעה ויוכל להתקיים ,עצמו של יום הכפורים מכפר"??.
אך דחוק ביותר לפרש כך את דברי הרמב"ם, כי מפשטות לשונו בהמשך - ,יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל... והוא קץ מחילה... לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתוודות ביום הכפורים" - מובן, שחובת התשובה
הערות
- 7. שם ה"ן.
- 8. ) כן משמע שמפרש בקרית ספר (להמבי"ט) על הרמב"ם כאן*. וראה גם לשון החינוך (מצוה שסד): ועובר כו' ולא התודה כו' ביוהכ"פ שהוא יום קבוע מעולם לסליחה ולכפרה בטל עשה זה - ומשמע דחיוב וידוי (ותשובה) הוא רק הכשר לכפרת יוהכ"פ. וראה כלי יקר אחרי טז, ל. וכן מפורש בשו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תרז: כיון שיוה"כ הוא יום הסליחה וכפרה.. לפיכך צריך כל אדם שיתוודה על חטאיו כו' (ולכן ,מצות וידוי מן הדין הוא בתחלת זמן הכפרה", ע"ש).
- 9. שם פ"א ה"ג. ועד"ז בהל' שגגות פ"ג ה"י (וכן נפסק בשו"ע אדה"ז שם סו"ס תרז).
- 0. ע"ד (ולא ממש) ארי" הוא דרביע על" (עירובין עח, ב. ועוד. וראה אנציקלופדיא תלמודית בערכו).
- 5. *) אבל י"ל שכוונתו שהחיוב דוידוי הוא (גם) מחמת כפרת יוהכ"פ. ולהעיר שענין זה כותב (לא אמ"ש הרמב"ם ,חייבים .. להתודות ביוהכ"ם", כ"א) על המשך ההלכה ,מצות וידוי יוהכ"פ שיתחיל כו'". וראה שו"ע אדה"ז שהובא בפנים ההערה. ואכ"מ.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ט ע' 204
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.