201

00 לקוטי נשיאותו כראוי. וכפי שמביא רש"י בעניננו, = שהקדוש-ברוך-הוא מצווה ליהושע ,טול מקל והך"*.

ומספרת התורה, שלמרות שניתנה ליהושע גדולה, והוא בודאי קיבל בסמיכת משה בעין יפה את הגדולה וההתנשאות הדרושות לנשיא", בכל זאת המשיך יחד עַם זה להתנהג באופן של .השפיל עצמו כאשר מתחלתו":

כשם שלפני עלותו לגדולה היתה

מהותו ,משרת משה", הכנעה והתבטלות, כך גם לאחר מכן, כשניתנה לו גדולה, הוא המשיך

להתנהג באותו אופן, .השפיל עצמו כאשר מתחלתו". ויש לומר, שדברים אלו קשורים גם לדברי רש"י לפני כף3 ,פני משה כחמה פני יהושע כלבנה", שתמיד היתה ניכרת אצלו התנהגות של .מקבל", כלבנה המקבלת מן השמש, התנהגות של קטנות והכנעה'*.

ט. הכנעה דוקא בקבלת גדולה

מכך נלמדת הוראה לכל אחד ואחד:

כשם שיהושע, לאחר שזכה לגדולה, ולא סתם גדולה, אלא גדולה נעלית כל

האזינו

כך, שקיבל נשיאות כבר בחיי משה, ובאופן של ,דיוזגי", הרי למרות כל זאת המשיך להיות עניו ושפל לחלוטין ,כאשר מתחילתו",

כך צריך לנהוג גם כל יהודי, (ובמיוחד ש,משה%* מסרה - ליהושע") כאשר יהודי זוכה לגדולה בענין של שררה, או לגדולה בדברים אחרים, בזכייתו לברכות נעלות מהקדושברוך-הוא - הרי הוא עלול לחשוב, שעצם העובדה שהוא זכה לגדולה זו מהווה סימן שדוקא הוא ראוי לכך, ואז מתעוררת אצלו תחושה של הרחבת הדעת - אמנם, אין מדובר בגאוה ח"ו, אך תחושה של הרחבה ורוממות,

בענין זה לומדים מיהושע, שאדרבה: דוקא כאשר זוכים לגדולה, יש צורך ב,השפיל עצמו כאשר מתחלתו"'י,

וזהו הכלי לכך שלגדולה שקיבל יהיה קיום.

2 ראש השנה - המלכה והתבטלות

האמור לעיל קשור לתקופה שבה נקראת הפרשה בתורה - לאחר ובסמוך* לראש השנה: