200
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לפיכך היה כאן צורך מיוחד למנוע את ישראל מלומר .בחיי רבך לא היה לך להרים ראש", בטענה שמאחר שבחיי רבו לא היתה אצל יהושע הרמת ראש כלל\: אין הוא מסוגל להיות נשיא ישראל, ולכן ,העמיד לו משה מתורגמן ליהושע שיהא דורש בחייו".
ח. .הושע" - ,השפיל עצמו כאשר מתחלתו"
לפי כל האמור לעיל יובנו גם דברי רש"י בהמשך פירושו ,ולמה קוראו כאן הושע, לומר שלא זחה דעתו עליו...", ורש"י מדייק ומדגיש .השפיל עצמו כאשר מתחלתו" בשונה מהנאמר בספרי ,הוא הושע בצדקו...":
השאלה איננה רק ,למה קוראו הושע" לאחר שכבר ניתן לו השם ,יהושע", אלא הדגש הוא ,ולמה קוראו
האזינו שיחות 9
כ הושע', בפסוק זה. שהרי, לכאורה, דוקא בפסוק זה מתאים היה לקרוא לו בשם .יהושע".
הרי הכוונה בפסוק זה היא להדגיש את הצורך בהרמת הראש, בנשיאות, של יהושע כבר בחיי משה. ואם כך, מדוע מופיע כאן דוקא השם .הושע", שהיה שמו לפני שניתן לו על ידי משה השם ,יהושע"?:, המביע שיהושע היה זקוק לתפילה מיוחדת של משה על העתיד ;ידה יושיעך מעצת מרגלים"?
על כך מבאר רש"י, שלהיפך - .לומר" - הדבר בא ללמדנו מעלתו של יהושע .שלא זחה דעתו עליו אף"עלדפי שניתנה לו גדולה השפיל עצמו כאשר מתחלתו": טבעו של האדם הוא, שבעלותו לגדולה משתנות מדותיו והנהגותיו עקב השינוי שחל בו ומשום גדולתו. ועל-אחת-כמה-וכמה בנשיאות, שכאשר אדם מתמנה לנשיא, מתעוררת אצלו תחושה של גדולה והתנשאות. אין הכוונה ח"ו לגאוה** וישות, אלא בקדושה עצמה, גדולה ורוממות הנדרשת על התורה% - כדי שהנשיא יוכל לנהל
הערות
- 1. י"ל: א) דבפשש"מ אי"ז מורה על גדלות בתור מנהיג לכל ישראל כו', כ"א ע"ד שר הצבא (ולהעיר מפרש"י שם). ב) ע"פ מ"ש במדרשים (פסיקתא דר"כ פי' ג. ובכ"מ) לפי שהי' משבט יוסף, שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף שנאמר (עובדי' א, יח) והי' בית יעקב גו' (ב"ב קכג, ב), וכהובא בפרש"י לפנ"ז (ויצא ל, כה. ר"פ וישב (רש"י ישן). ג) ע"פ פרש"י שם, יד: ושים באזני יהושע - המכניס את ישראל לארץ כו', י"ל שלכן גם עצם המלחמה הי" על ידו - (ראה פרש"י שם, יג).
- 1. ועד שגם ,משה אמר ליהושע זקנים שבדור יהיו עמך הכל לפי דעתן ועצתן", ורק ,,הקב"ה אמר ליהושע .. הכל תלוי בך טול מקל והך על קדקדן" (פרש"י וילך לא, ז. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 331 ואילך).
- 2. שלח יג, ח. שם, טז.
- 3. פרש"י שם, טז.
- 4. להעיר שבכמה כת"י רש"י (שתח"י) במקום ,זחה" הלשון ,גסה", ובמקומות הנ"ל נאמר בלשון הוראה - שלא יהא דעתו גסה כו'
- 5. מכיון שרש"י אינו מפרש פי' תיבת ,זחה" צ"ל לפי שמובן הוא מעצמו. וע"ד החידוד אולי י"ל שהוא ע"ד הלשון ,ולא יזח החושן" (תצוה כח, כח) שפרש"י ,,ל' ניתוק", וכן פירושו כאן שלא הי'
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.