197

יהושע, שומע אני שצפה5' דעתו עליו משנתנה5 ברשות, תלמוד לומר הוא והושע בן נון, הושע בצדקתו, אף"עלפי שנתמנה פרנס על הציבור הוא הושע בצדקו"*', אך רש"י משנה את הניסוח לגמרי - .,שלא זחה דעתו עליו שאףעלדפי שניתנה לו גדולה, השפיל עצמו כאשר מתחלתו".

ה. ,וידבר" - שניהם יחדיו בזוג

ויש לומר, שההסבר לכל זאת הוא:

רש"י אינו מביא את הענין ,שבת של דיוזגי היתה" מיד בתחלת פרשת וילך, משום ששם אין הכרחי לומר שכבר אז התחילה למעשה נשיאותו של יהושע. אמנם, רש"י אומר שם ,איני רשאי, שנטלה ממני הרשות וניתנה ליהושע", אך מיד לאחר מכן הוא ממשיך ואומר בפירושו ,וה' אמר אלי, זהו פירוש לא אוכל עוד לצאת ולבא, לפי שה' אמר אלי (לא תעבור את הירדן הזה)"'". כלומר, נתינת הרשות ליהושע אינה דוקא בו ביום, אלא קשורה לענין ולזמן של ,,תעבור את הירדן הזה". ואין הכרח

האזינו

לומר, שכשאמר משה ,לא אוכל עוד לצאת ולבא", כבר התחילה למעשה נשיאותו של יהושע.

וכן בפסוק .וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד", שבהמשך פרשת וילך - הרי בכניסתו של יהושע יחד עם משה אל אהל מועד אין הכוונה שכבר היה למעשה נשיא על ישראל, אלא זהו קיום ציוויו של הקדוש-ברוך-הוא ,קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונוי'.

אך כאשר מגיעים לפרשתנו, אל הפסוק .וידבר... הוא והושע בן נון" מתעוררת התמיהה: מהי כוונת התורה בצרפה את יהושע עם משה - מהו מקומו של יהושע (הושע) כאן? אמנם, יהושע שהה תמיד עם משה ,לא ימיש מתוך האהל"*' - אך מדוע מדגישה זאת התורה במפורש דוקא כאן?

צריך אפוא לומר, שהמילים .הוא והושע בן נון" מוסבות אל תחלת הפסוק ,וידבר". כלומר, לאחר שמספרת התורה על כך שמשה אמר שירה, היא מוסיפה": ,הוא והושע בן נון" - שירה זו לא נאמרה על ידי משה בלבד, אלא אף יהושע אמרה .באזני העם". יותר מכך: בהדגשת התורה .הוא והושע בן