196

משה מתורגמן...": רש"י כבר הביא ענין זה, שהקדוש-ברוך-הוא ציוה למשה ,תן לו מתורגמן..." בפרשת פינחס, ומשה בודאי קיים זאת - ומדוע, אפוא צריך רש"י לשוב ולציין זאת בפרשתנו?

אף אם נאמר שהדבר דומה למצוי בכמה מקומות בפירוש רש"י, שענין שהוא ביאר בספר קודם, הוא חוזר על כך שוב בספר שלאחר מכן. וקל-וחומר בעניננו, שאין מדובר על אותו ענין בדיוק, שהרי בפרשת פינחס מדובר על ציווי הקדוש-ברוך-הוא ,תן לו מתורגמן", ובפרשתנו מדובר על המעשה בפועל ,העמיד לו משה מתורגמן" -

בכל זאת אין מובן, מדוע צריך רש"י לשוב ולהדגיש את כל הפרטים, ואף את הטעם לדבר, ;כדי שלא יאמרו ישראל...", בעוד שהוא כבר ביאר זאת בפרשת פינחס? [וכאמור, כאשר רש"י חוזר שוב על פירוש שכבר אמרו לפני כן הוא מביאו בקצרה בלבד?, ובמקומות שבהם הוא מפרט שוב את כל הפירוש, הרי זה משום שיש הכרח לכך לפי הפסוקים במקום המבואר כאן].

כן יש להבין: את הביטוי ,שבת של דיוזגי" מבאר רש"י בגמרא'': ,שני זוגות שני חברים היו בה, תחלת היום למשה וסופו ליהושע". בפשטות נראה, שכוונת רש"י היא להבהיר, שמשמעות

האזינו שיחות 255

המילה .דיוזגי" איננה כאן כפשוטה, מלשון זוג - כי לא היתה כאן נשיאות של שנים יחדיו כ;זוג", שהרי נשיאותו של משה היתה בתחלת היום ונשיאותו של יהושע היתה בסוף היום, אלא הכוונה היא ,שני חברים היו".

ואין מובן: אם רש"י צריך להבהיר זאת בגמרא - לבן חמש עשרה לגמרא, הרי ברור שעליו לבאר זאת בלימוד הפסוקים על"פי הפשט - לבן חמש למקרא?

ד שינויים בניסוח בדברי רש"י כדי להבין כל זאת יש להקדים ולבאר את הבדלי הניסוח בפירוש. רש"י, לעומת הניסוח במקור דברי חז"ל בספרי:

א) בספרי נאמר ,תן לו מתורגמן ליהושע והוא שואל ודורש ומורה בהוריות בחייך, וכשתיפטר לא יהו ישראל אומרים לו בחיי משה רבך לא היית מדבר ועכשיו אתה מדבר''". ואילו בפירוש רש"י נאמר ,שיהא דורש בחייו... בחיי רבך לא היה לך להרים ראש". מהי כוונת רש"י בניסוח המדוייק ,,להרים ראש"?

ב) על הסיבה לכינויו כאן ..הושע" נאמר בספרי ,ללמדך צדקתו של