195

בפירוש רש"י - (א) .שבת של דיוזגי...", (ב) ,העמיד לו משה מתורגמן ליהושע..." - קשורים זה לזה, גם בענין השני מודגשת העברת ה,רשות" ליהושע. אך הענין שבהמשך הפירוש ,ולמה קוראו כאן הושע..." נראה מנותק לחלוטין, לכאורה - והנה, לא זו בלבד שרש"י קובע ענין זה באותו ,דבור המתחיל", אלא הוא מחבר ענין זה לקודמיו באמצעות וא"ו החיבור - ,ולמה קוראו כאן..."), כאילו ששאלה זו מתעוררת דוקא לאחר וכהמשך לנאמר לפני כן בפירוש ,שבת של דיוזגי... העמיד לו משה מתורגמן... !

תמיהה זו, מדוע מצרף רש"י שלשה ענינים שונים, קשה אף יותר: לא זו בלבד שמאמרים אלו מופיעים במקומות שונים ואף בספרים ומדרשי חז"ל שונים, אלא שרש"י בעצמו מצטט את שני המאמרים הראשונים במקומות אחרים בפירושיו, כל מאמר בפני עצמו! בפרשת פינחס, על הפסוק? ,וסמכת את ידך עליו" אומר רש"יי .ותן לו מתורגמן שידרוש בחייך שלא יאמרו עליו לא היה לו להרים ראש בימי משה". ובתחלת פרשת וילך על הפסוק* ,לא אוכל עוד לצאת ולבוא",

האזינו

אומר רש"י ,איני רשאי, שנטלה ממני הרשות וניתנה ליהושע". כלומר, גם לפי רש"י, שני ענינים אלו (נטלה הרשות... והעמיד לו משה מתורגמן...) אינם כרוכים זה בזה. ומדוע צריך רש"י לצרפם יחד בפסוקנו?

ג. מדוע אץ הפירוש מובא על פסוק קודם

כן יש להבין: המאמר <שבת של דיוזגי היתה נטלה רשות מזה וניתנה לזה" מופיע בגמרא לגבי פסוק אחר, קודם, בפרשת וילך - .וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד""', ולכאורה, צריך היה רש"י לומר את פירושו על פסוק זה בפרשת וילך, שבו מופיע ניסוח זה - משה ויהושע - לראשונהי'.

אי אפשר לתרץ על כך, שכיון שרש"י כבר הביא את תוכן הפירוש בתחלת פרשת וילך, כדלעיל, אין הוא צריך לחזור על כך שוב בהמשך הפרשה בפסוק .וילך משה ויהושע", שהרי אם כך, מדוע צריך רש"י לציין זאת שוב בפרשתנו? ויותר מכך: דוקא בפרשתנו הוא מוסיף את הענין ,שבת של דיוזגי היתה".

וכן אין מובן לגבי הענין .העמיד לו