195
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
האזינו
א. פשוטו של מקרא
כבר הוסבר פעמים רבות, ששיטתו של רש"י בפירושו על התורה היא, כפי שקובע רש"י בעצמו בכלל', .אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא", ואפילו במקומות שבהם נראה במבט ראשון שרש"י מביא דרש מדברי חז"ל, ניתן לראות לאחר עיון ודיוק, שהדרש המובא הכרחי לפשוטו של מקרא?, אם רש"י אינו מקדים ומדגיש .רבותינו דרשו" וכדומה.
עקרון זה בולט בפירוש רש"י בפרשתנו: באחד מפירושיו אנו רואים לפי עיון במקורות, שהפירוש מכיל שלש דרשות שונות מדברי חז"ל - אחת מהגמרא, שניה מ,ספרי" בפרשת וילך, לבסוף דרש המופיע בספרי בפסוק זה - ובמקורן אין קשר בין הדרשות, אך רש"י מצרפן לפירוש אחד בפירושו על
התורה! הכרחי לומר שהמדרשים הללו קשורים לפשט הפסוק, המקשר
ביניהם, ואף סדר הבאתם בפירוש רש"י הוא בהתאם לפשוטו של מקרא, כפי שיוסבר להלן.
ב. שלשה מאמרל חז"ל בפירוש אחד
מן הפסוק: ,ויבא משה וידבר... הוא והושע בן נון" מצטט רש"י את המילים ,הוא והושע בן נון" ומפרש: ,שבת של דיוזגי היתה, נטלה רשות מזה וניתנה לזה, העמיד לו משה מתורגמן ליהושע שיהא דורש בחייו כדי שלא יאמרו ישראל בחיי רבך לא היה לך להרים ראש, ולמה קוראו כאן הושע, לומר שלא זחה דעתו עליו, שאף"על-פי שניתנה לו גדולה השפיל עצמו כאשר מתחלתו".
תחלת פירוש רש"י - ,שבת דיוזגי היתה, נטלה רשות מזה וניתנה לזה" מופיעה בגמרא במסכת סוטהי. ההמשך של פירוש רש"י ,העמיד לו משה מתורגמן ליהושע..." מופיע בספרי בפרשת וילך*, והתוכן המובא בסיום פירוש רש"י ,ולמה קוראו כאן הושע" מופיע בספרי בפרשתנו, על פסוק זה.
מדוע מצרף רש"י כאן שלשה מאמרים שונים אלו לפירוש אחד?
ויותר מכך: שני הענינים הראשונים
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.