189

שיחה א

א. ,לא אוכל עוד לצאת ולבא"

על הפסוק' ,,בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבא" אומרים חז"ל?, שאין הכוונה ,לצאת ולבא ממש" משום ש,תשש כוחו":, אלא ,לצאת ולבא בדברי תורה. מלמד שנסתתמו ממנו שערי חכמה".

מאמר זה מובא בפירוש רש"י על התורה?, אך בשינוי הניסוח: במקום שערי חכמה", אומר רש"י ,מסורות ומעינות החכמה".

ב,עין יעקב"?, וכן במספר ספרי ראשונים", מובאת הגירסא מהגמרא שבה מופיעה המלה ,מעינות" במקום ,שערי", ואילו במדרש תנחומא, בפרשת ואתחנן), מופיעה הגירסא ,מסורת תכמה".

1) פרשתנו לא, ב.

2 סוטה יג, ב.

3 לשון רש"י עה"פ. וראה ראב"ע ורמב"ן כאן.

4) פרשתנו עה"פ (בפי' הב' (בד"ה אנכי היום). ראה בארוכה מפרש"י רש"י. ונת' בההתועדות).

65 רמב"ן עה"ת כאן. רבינו בחיי. מושב זקנים. ועוד.

66 בסופה (בשם ;ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן" - בעל המאמר בסוטה שם). - גירסא זו (,מסורת חכמה") הובאה ג"כ בשטמ"ק סוטה שם. וראה מס' סוטה עם שינויי נוסחאות (ירושלים, תשל"ז).

בנוסף לכך שיש לבאר מדוע רש"י אינו מביא את הגירסא הנפוצה - שערי חכמה?, הרי יש לבאר עוד, ובעיקר: אף באחד ממדרשי חז"ל שלפנינו איננו מוצאים שמובאים שני ביטויים (,מסורות ומעינות" או ,מסורות ושערי") - ואילו רש"י מצרף את שתי הגירסאות ביחד%

7 ובלאה"כ לא נקט רש" גירסת התנחומא, דשם הלשון טלו מסורת כו'", ורש"י נקט כגירסת הש"ס ,סתמו ממנו" (ראה הערה 10).

וטעמו של רש"י - יש לומר, ,,כי בזה מתרץ תמי' פשוטה: איך יתכן שהקב"ה גרם שמשה רבינו ישכח (חסרון) תורתו*?!

והתי' - שרק ,נסתמו ממנו", היינו כמו מעין שנסתם, שאינו נובע ממקומו לחוץ: וכן בעניננו, שלא ניטל ממשה הניתן לו כבר - ראה עיון יעקב לע"י סוטה שם. ובענף יוסף שם - כ"א כמו ,בסתימת המעיין אין שום חסרון בגוף המעיין רק שיש דבר המונע .. מלצאת חוצה .. קודם מותו לא היה בכחו לצמצם .. להוציאה לחוץ". ע"ש. וראה גם ש"ך עה"ת כאן: אמר לצאת כו' [משא"כ לגירסת התנחומא ש,נטלו מסורת כו'". וראה המשך הענין שם ,ולא היה יודע משה מה ה" יהושע דורש"]. וראה לקמן הערה 30.

8 בדפוס ראשון ושני דפרש"י, וכן בכמה כת"י רש"י שתח"י, איתא רק .מסורות החכמה",