182

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

08 לקוטי

ר"ה - ו' תשרי *

א. תפלת חנה - מקור להלכות רבות

במסכת ברכות ' אומרת הגמרא ,אמר רב המנונא כמה הלכתא גברוותא? איכא למשמע מהני קראי דחנה: (=כמה הלכות גדולות ניתן ללמוד מתפלה זו של חנה). וחנה היא מדברת על לבה, מכאן למתפלל צריך שיכוין לבו. רק שפתיה נעות, מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו. וקולה לא ישמע, מכאן שאסור להגביה קולו בתפלתו, ויחשבה...".

ונדרש הסבר: כל הענינים בתורה מדוייקים ביותר. נושא התפלה כבר מופיע לפני כן בחמשה חומשי תורה כמה פעמים, החל מתפלות אברהם+

יצחק* ויעקב", תפלת משה?, וכן הלאה*, וכיצד ייתכן שהמקור ל,כמה הלכתא... " הוא דוקא בתפלת חנה - בחלק הנביאים, שהם ,דברי קבלה" - ולא בתפלות המופיעות בתורה?

לכאורה, ניתן היה לומר, שתפלת חנה מיוחדת בהיותה תפלה על ענין עיקרי וכללי - בקשה לילדים - ,ונתת לאמתך זרע אנשים"?, שזוהי בקשה נעלית ביותר, וזהו אחד ה,מפתחות" אשר ,בידו של הקדוש-ברוך-הוא (שלא נמסרו ביד שליח)""י, אשר דוקא אליו מתפללים\'.

ובקשה זו משמעותית ביותר, כדברי

הערות

  1. 1. *) הוא יום היארצייט של הרבנית הצדקנית מרת חנה תנצב"ה (אמו של - יבלח"ט - כ"ק אדמו"ר שליט"א). נסתלקה שבת תשובה בעת עלות המנחה שנת תשכ"ה
  2. 1. לא, סע"א.
  3. 2. כ"ה בגמ' ובע"י: גברוותא. ובשינוי - ראה רי"ף ודק"ס כאן. סוכה לח, ריש ע"ב ובר"ח, רי"ף ור"ן שם. ואכ"מ.
  4. 3. ש"א א, ג ואילך.
  5. 4. בנוגע לסדום (וירא יח, כג (ובפרש"י שם) ואילך); על אבימלך (שם כ, יז. וראה שם, ]). וראה ברכות כו, ב. לקמן הערה 14.
  6. 6. ח"ש כד, סג ובפרש"י שם (מברכות שם. ועוד). תולדות כה, כא (ופרש"י שם).
  7. 6. ויצא כח, יא ופרש"י שם (מברכות שם). וישלח לב, יו"ד ואילך (ופרש"י שם, ט).
  8. 7. ובפרט תפלתו ויחל משה גו' (תשא לב, יא ואילך) וכו' שמסופר בתורה אריכות התפלות.
  9. 8. לדוגמא: וירא יט, יח (ופרש"י) ואילך. ח"ש כד, יב ואילך. ועוד.
  10. 9. ש"א שם, יא.
  11. 0. ראה תענית ב, סע"א ואילך: מפתח של חי' כו' דכתיב (ויצא ל, כב) ויזכור אלקים את רחל גו' ויפתח את רחמה.
  12. 1. כל' הרמב"ם (פיה"מ פ' חלק היסוד החמישי): שהוא ית' הוא הראוי לעבדו .. אליו בלבד יכוונו המחשבות. וכהדגשת מחז"ל: אליו ולא למדותיו (אפילו, ועאכו"כ לא לשלית) - פרדס של"ב פ"ב בשם הספרי.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.