178

3 לקוטי המהדרין'*; על פי דין - לפנים משורת הדין, וכיוצא בזה.

ח. הקביעות - מצד הקב"ה; השינוי - מצד ישראל מקבלי התורה

הטעם לכך שעבודת בני ישראל נקבעה בשני קווים: מכיוון שהתורה והמצוות ניתנו מהקדוש-ברוך-הוא לבני ישראל, יש בכך, כביכול, שני ענינים: אלו תורתו ומצוותיו של הקדועדברוך-הוא; וזו עבודת ישראל, מקבלי התורה והמצוות'*.

וזה מתבטא בשני הקווים האמורים: בהעדר השינוי של התורה והמצוות יש דגש על נותן התורה ומצוה המצוות - הקדוש-ברוך-הוא, שהוא בלתי משתנה, אני ה' לא שניתי*; ומצד הענין של התורה והמצוות כעבודתם של ישראל (בלימוד התורה וקיום המצוות) - אשר הגדרת נברא היא היותו נתון לשינויים, ואף צריך להיות ,מהלך", לא כמו ,,העומדים האלה"* -

נצבים-וילך

לכן נקבעה העבודה בתורה ומצוות באופן כזה, שקיימת בה הליכה מחיל אל חיל בעבודת ה', שינוי ועליה תמידיים.

וזהו גם הטעם שהפרשות .אתם נצבים" ו"וילך", אינן רק שתי פרשות המצטרפות לפעמים, אלא, הן בעצם פרשה אחת - כי כללות הענין של עבודת ה' ,דורש" את שני ההיבטים: ,נצבים" - העדר השינוי, מצד נותן התורה ומצוה המצוות, (ולכן נאמר ,נצבים" לשון נפעלי* - משום שתוקף והעדר שינוי לאמיתתו בא מלמעלה); ו"וילך" - הליכת האדם מחיל אל חיל.

ולכן זו פרשה אחת, משום שבכל עבודה של ,וילך" - תנועה של שינוי, צריך להוות יסוד, החלק בתורה ומצוות של ,נצבים", כפי שהוא מגיע מ(נצבים -) ,אני ה' לא שניתי".

ט. השתקפות שני הענינים בברכה של ,נצבים" ו"וילך" ויש לומר, שזהו גם הביאור בתורת הבעל שם טוב האמורה בנוגע לברכתו של הקדוש-ברוך-הוא בשבת האחרונה של חודש אלול - שהברכה היא בכך ש,קורין אז פרשת אתם נצבים" - וכפי שדובר לעיל (סעיף ב'), יש בזה שני ענינים: עצם הברכה קשורה עם ,אתם נצבים"; אך הענין ש,בכח זה ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה", קשור עם (החלק השני של