173
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
זאת ועוד: במקום אחר? נתבאר, כי שתי הפרשות ,אתם נצבים" ו"וילך" הינן בעצם פרשה אחת, אלא שלפעמים בהכרח לחלק פרשה אחת זו לשתים; כדיוק לשון הרס"ג"!: ,ומהן (מנ"ג הפרשיות) פרשה המתחלקת לשתים ונקרא בשתי שבתות אם יש צורך בכך, והיא אתם נצבים הנחלקת בוילך משה"
[שלא כשאר הפרשות המצטרפות,
המהוות בעצם פרשות נפרדות אלא ש,מצטרפות לפעמים שתים שתים"''] ₪0
ומכך מובן, כי גם ,וילך משה" נכללת בברכתו של הקדוש-ברוך-הוא, להיותה חלק מ,,פרשת אתם נצבים".
אמנם לאידך: מעצם העובדה שבשנים מסויימות מחלקים פרשה זו לשתים"', כך שקוראים את ,וילך משה" רק לאחר ראש השנה - והרי ברור לגמרי שגם באותם שנים לא חסר, חס ושלום, בברכתו של הקדושברוך-הוא ב',שבת מברכים" של חודש תשרי - הכרחי לומר, כי: עיקר ברכתו של הקדוש-ברוך-הוא היא ,פרשת אתם
נצבים-וילך שיחות 90
נצבים" עצמה, כלומר חלק הפרשה עד ,וילך משה", אשר במנהג ישראל דוקא חלק זה נקרא ,פרשת (אתם) נצבים", וכנדפס בחומשים; ואילו מה שגם ,וילך משה" היא חלק מברכת הקדוש-ברוךהוא, הינה ברכה כזו, שלפעמים יכולה להתבטא בפועל - בגילוי רק לאחר ראש השנה.
ב. עצם ברכת הקב"ה, וברכת ישראל הנעשית בכח זה
ויש לומר הביאור בזה:
בתורה הנ"ל מסיים: ,ובכח זה (של ברכת הקדוש-ברוך-הוא) ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה". ויש לומר, שבזה מרומז ענין הברכה הקשור עם פרשת וילך:
עצם הענין של ,הקדוש-ברוך-הוא בעצמו מברכו" - קשור (בעיקר) עם פרשת אתם נצבים הנקראת בכל שנה ושנה בשבת האחרונה של חודש אלול; והענין שברכת הקדוש-ברוך-הוא נותנת כח שבני ישראל יוכלו אחר כך לברך את החדשים י"א פעמים בשנה - קשור בעיקר עם וילך (משה).
ולכן וילך משה נקראת לפעמים לאחר ראש השנהי' - על אף שגם היא
הערות
- 9. ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 320. וש"נ.
- 0. בסדורו ,,קריאת התורה".
- 1. ל' הרס"ג שם. ועיי"ש בלקו"ש בפרטיות = עוד הוכחות לזה שנצבים-וילך הוי פרשה אחת.
- 2. כידוע הסימן (בעה"ט עה"פ וילך. טושו"ע שם) ,פתבג המלך" (ל' הכתוב - דניאל א, יג. שם, טו) - כאשר ,ב"ג המלך (אז) פת וילך", דכאשר ר"ה הוא ביום ב' או ג' בשבת, אז ,פתח וילך" מלשון פתות אותה פיתים שמחלקים נצבים וילך לשתים (ל' המג"א שם. וכ"ה בכ"מ - ראה לקו"ש שם).
- 3. היינו קריאת כל הפרשה כולה בשבת. אבל גם אז (כשנצבים וילך נפרדות), קוראין פ' וילך במנחה דש"ק נצבים. וכן הלימוד דפ' וילך (בשיעורי חת"ת) - הוא לפחות יום א' לפני ר"ה (או - ב' ימים).
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"ז. לקו"ש חכ"ט ע' 173
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.