173

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

1% לקוטי

נצבים-וילך

א. מה נכלל ב',ברכת הקב"ה לחודש השב'ע:"

אודות השבת שקודם ראש השנה, ידועה' תורת רבינו הזקן אותה שמע מהמגיד בשם הבעל-שם-טוב: את ה/,חודש השביעי" - ,הקדוש-ברוך-הוא בעצמו מברכו? בשבת מברכים שהוא השבת האחרון דחודש אלול, ובכחי זה ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה".

במה מתבטאת ברכתו של הקדושברוך-הוא ב,שבת מברכים" של חודש תשרי? ממשיך הבעל-שם-טוב:

כתיב ,,אתם נצבים היום", ד,היום" קאי (=מוסב) על ראש השנהי שהוא יום הדין, וכמו שכתוב' ,ויהי היום גו" ותירגם ,והוה יום דינא רבא" (=יום

הדין הגדול\. ו,אתם נצבים" - קיימים ועומדיםי, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה שהוא השבת האחרון דחדש אלול קורין אז פרשת אתם נצביםי דוהו ברכתו של הקדוש-ברוךהוא כו'".

מדיוק הלשון ,קורין אז פרשת אתם נצבים דזהו ברכתו של הקדוש-ברוךהוא" - ולא ,קורין אז אתם נצבים (היום)", כלשונו לפני כן, כשמבאר שמשמעות מילים אלו היא ,קיימים ועומדים והיינו שזוכים בדין" - מובן, כי ,,ברכתו של הקדושדברוך-הוא" היא לא רק (שלושת) המילים ,אתם נצבים (היום)", אלא כללות ,פרשת אתם נצבים", הסדרה כולה.

הערות

  1. 1. קובץ מכתבים לתהלים אהל י"י ע' 193. היום יום כה אלול. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"ץ ח"ג ס"ע תל ואילך.
  2. 2. וראה בביאור תורה זו - לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 119 ואילך. ח"ט [המתורגם] ע' 191 ואילך.
  3. 2. עוד ביאור ע"פ נגלה שאין ישראל מברכים החודש הזה - ראה לקו"ש [המתורגם] חכ"ד ע'
  4. 3. ואילך.
  5. 3. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 195 - הרמז לזה בנגלה.
  6. 4. ראה פענח רזא ס"פ נצבים. לקו"ת ר"פ נצבים.
  7. 65. איוב ב, א.
  8. 6. וראה אוה"ת נ"ך עה"פ (ע' תרנא), מזח"ב לב, ב (ועוד).
  9. 7. ראה תנחומא ר"פ נצבים (עומדין .. ואנו קיימין - אבל אינו מפורש על הל' ,נצבים". וראה שם, ד: נצבים .. קיומו של עוה"ז ושל עוה"ב). ובפרש"י (נצבים כט, יב) מפרש מ,מ"א": נצבים .. קיימין.
  10. 8. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. תוס' מגילה לא, סע"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד. לקו"ת שם.
  11. 11. שם הפרשה ,,אתם נצבים" (כבתורה הנ"ל) הוא גם ברמב"ם שם. סידור הרס"ג (דלקמן בפנים). תוס' מגילה שם ד"ה ראש. ועוד. ובטושו"ע מתחיל ,אתם נצבים", אבל בהמשך הלשון שם נצבים (וילך) סתם. וכ"ה בתוס' מגילה שם בסוף העמוד: למה מחלקים פרשת נצבים וילך. ועד"ז השינויים בכמה מפרשי התורה. ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.