164

הבעל"שםדטוב ושל אדמו"ר הזקן - הוא יום סגולה ועת רצון. ולכן הוא הביא ,חיות" חדשה לעת רצון של אלול, להתעוררות הרוחנית של אלול הנובעת מלמעלה, מהארת י"ג מדות הרחמים.

בנוסף לכך ישנו הענין, שח"י אלול, מצד מהותו ומשמעותו - בהיותו קשור לעבודת האדם על פי תורת החסידות - נותן חיות במהות חודש אלול, בעבודה הרוחנית של אני לדודי ודודי לי, שהעבודה של חודש אלול היא בחיות אחרת.

1 נוסח א' - אתערותא דלעילא, נוסח ב' - אתערותא דלתתא

והבדל זה בא לידי ביטוי בהבדלי הניסוח שבין שני הניסוחים שלעיל, ובסדרם:

הנוסח הראשון עוסק בחידוש הראשון של חודש אלול, הארת י"ג מדות הרחמים שבאה כדי לעורר אתערותא דלתתא. שכשם שהארת י"ג מדות הרחמים היא אתערותא דלעילא, כך גם ה,חיות" של ח"י אלול הקשורה לכך באה באופן של אתערותא דלעילא, מלמעלה למטה??, מכחו של

ח"י אלול שיחות 190

יום זה, כדלעיל.

ומשום כך נאמר על כך שזהו ,היום שהביא ומביא חיות? לאלול":

(א) בניסוח זה מודגש הזמן - ,ח"י אלול הוא היום... חיות לאלול".

(ב) המושג ,מביא" מבטא, כאמור לעיל בסוף סעיף ג', שה,חיות" באה ממקום אחר - מאתערותא דלעילא. כלומר, החיות אינה באה מה,יום" עצמו, אלא מלמעלה, וח"י אלול הוא רק המביא את החיות.

(ג) בניסוח זה מודגש גם העבר - ,הביא" - כי אתערותא דלעילא היא כ,עבר"י? ביחס לעבודת האדם, שהרי היא באה לפני וכנתינת כח לעבודה.

לעומת זאת, בנוסח השני מדובר על החיות שח"י אלול נותן למהות של חודש אלול - ,לעבודה של אני לדודי ודודי לי", וחיות זו אינה נובעת מן הזמן, מעצם ,היום", אלא