161

ג) בנוסח הראשון מדובר על ,חיות

באלול", ואילו בנוסח השני - ,חיות

בעבודה של אני לדודי ודודי לי".

ג(. ההבדלים - מהות'ים ולא רק לשוניים

ויש לומר, שהבדלים אלו אינם הבדלים לשוניים בלבד, אלא הם מבטאים הבדל מהותי בתוכן:

א) הביטוי ,ח"י אלול הוא היום אשר..." מדגיש את משמעות הזמן - זהו ,יום", אחד מימות השנה, אך זהו יום מיוחד, ,הוא היום אשר הביא ומביא חיות לאלול", ואילו כאשר אומרים ,ח"י אלול" בלבד, אין מודגשת כל"כך נקודת הזמן, אלא בעיקר התוכן של היום*.

במילים אחרות: בכל זמן יש שני ענינים: א) עצם הזמן, ב) תוכן הזמן. לדוגמא - יום השבת הוא (א) אחד משבעת ימי השבוע, אך בהיותו היום השביעי, שכל השביעין חביבין?, הוא יום מיוחד. (ב) יום השביעי מכיל בתוכו את קדושת השבת, אשר הקדושה כשלעצמה היא ,למעלה מגדר המקום

ח"י אלול

והזמן"*, אך היא מאירה* בזמן של היום השביעי.

וזהו ההבדל הראשון בין שתי הנוסחאות: לפי הנוסח הראשון נובעת ה,חיות" מהזמן - ,,הוא היום" - של ח"י אלול, בהיותו יום מיוחד המביא ,חיות לאלול". ואילו בנוסח השני יוצא, שהחיות נובעת מתוכנו של היום, מ,ח"י אלול" עצמו.

ב) הבדל זה בולט יותר בהבדל הלשוני השלישי שצויין לעיל, בסעיף ב', בין שתי הנוסחאות - בנוסח הראשון נאמר ,חיות באלול", ובנוסח השני - ,חיות בעבודה של אני לדודי ודודי לי":

בנוסח הראשון מדובר על ה;חיות" הבאה לתקופה של אלול,

ואילו בנוסח השני מדובר מלכתחלה על התוט - העבודה. מדובר בו על ה,חיות" של ח"י אלול, הנותנת חיות למהות של חודש אלול, ,,בעבודה של אני לדודי ודודי לי", אשר ראשי התיבות של מילים אלו הם אלול?, אך המילה אלול בעצמה אינה מוזכרת.

ג) גם ההבדל השני שהוזכר לעיל - ,הביא" או ,נותן" - הוא הבדל מהותי: