158
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מדובר על כל פגימה באבן, ללא שום שיעור וגודל'*י, הרי ,אותה האבן פסולה"**.
לפי זה יש לומר, שגם לגבי ,אבני היכל ועזרות שנפגמו או שנגממו" אין הרמב"ם מציין שיעור, לא מפני ששיעור פגימתן גדול מ/,כדי שתחגור בה הציפורן", כדלעיל בסעיף א', אלא, להיפך, כיון שאבנים אלו נעשו חלק מן ההיכל והעזרות * - הרי איסור הפגימה אינו מוגבל בשיעור, אלא ב,כל שהוא""5.
אמנם, הלאו והמלקות לגבי נתיצת האבן נאמרו דוקא לגבי פעולת האדם: הנותץ אבן אחת מן המזבח .. שנאמר .. לא תעשון כן לה' אלקיכם, ויותר מכך: דוקא ,,דרך השחתה" - אך בכל זאת, מובן, שגם נתיצה ופגימה הנגרמת ב,חפצא", כשלעצמה, שלא
באמצעות פעולת ה,גברא" בדרך השחתה, דומה לאיסור ביטול עבודה זרה:
כשם שהמצוה ,נתצתם את
מזבחותם..." אינה אמורה רק לגבי מעשה הניתוץ של האדם, אלא גם לגבי עצם ביטול המציאות של ,מזבחותם", כך גם באיסור של ,לא תעשון כן לה' אלקיכם", אמנם נאמרו הלאו והמלקות לגבי עשיית האדם, אך מהות האיסור כוללת ושוללת כל אופן של נתיצת האבן, שכל פרט מ,מזבח לה' אלקיך" לא יינתץ ויתבטל.
ויש להוסיף על כך לפי דברי ,צפנת פענח"'* לגבי מהות האיסור ,לא תעשון כן לה' אלקיכם", שהחובה בכך אינה רק בהפקעת הקדושה' מן האבן,
הערות
- 48. ואף ש,מזבח שנפגם מבניינו [היינו מסיד המזבח כו'] .. פחות מטפח כשר" (רמב"ם הלי ביהב"ח ספ"ב) - י"ל ע"פ מ"ש הריטב"א (חולין שם) ד,סיד שהוא מקובץ מדברים נפרדים וטבעו להפריד כל דהו כשמתיבש ואם אדם מקפיד בו הרבה לא תמצא מעולם מזבח כשר". וי'"ל, דכיון שסיד אינו דבר שלם אלא מקובץ מדברים נפרדים, לא חל עליו גדר ,,פגימה" בפחות מטפח, משא"כ באבן דגם אם נפגם כ"₪ הוי אבן פגומה. ועצ"ע.
- 9. אפילו את"ל (ראה לעיל ס"ב"ג) שלהרמב"ם גם באבני מזבח לאחרי שנבנית במזבח הפגימה היא ,,כדי שתחגור בה הציפורן", יש לומר, דוה גופא שלא כתבו מפורש בדין זה הוא, לפי שבאבני מזבח, זה שהפגימה פוסלת כדי שתחגור בה צפורן, הוא לא בגדר שיעור פגימה, אלא סימן על פגימה כל שהיא.
- 0. ועל דין זה לא קשה קושיית התוס' (דלעיל הערה 8) איך נבנה ביהמ"ק ע"י שמיר, כי דין זה באבני היכל כו' הוא רק לאחרי שנבנית, משא"כ בהשמיר שהי' לפני הבנין.
- 50. אבל זה שהרמב"ם סתם (בהלכה יד) ,וכן אבני ההיכל והעזרות שלימות היו" (וקאי על האבנים קודם שנבנו) - הוא לפי ששיעור פגימתן גדול יותר מ,כדי שתחגור בה הצפורן", דאל"כ
- 5. תבא גנ
- 6. איך בנו המקדש ע"י שמיר (כנ"ל ס"א מהפר"ח).
- 7. ועוד י"ל, שכאן לא הוצרך הרמב"ם לפרש השיעור, כי סמיך על מ"ש בתחילת הלכה זו (משא"כ הדין ד,אבני היכל ועזרות שנפגמו" שבא בהלכה בפ"ע). וראה מנ"ח הנ"ל הערה 8 (שתל' קושיית התוס' לדעת הרמב"ם).
- 1. הל' יסודי התורה שם. וראה גם מהד"ת לד, סע"ד. עד, ג. ועוד (נעתקו בצפע"נ המלוקט להלי ביהב"ח כאן).
- 2. וראה מנ"ח שבהערה 46.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.