147
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ואילו לפי האופן השלישי, שהקשר הוא גם בכך שצריך להיות מעשה נתינה אחד, מובן, שהסלים צריכים להינתן לאותו כהן (כהנים) ובאותו מעשה של נתינת הביכורים.
ד. שלשה פירושים בהתאם לשלשת האופנים
לפי זה יש לומר, שזהו ההסבר להבדלים שבין דרשת הספרי במשמעותה הפשוטה לבין דרשת הגמרא במסכת בבא קמא לפי פירוש רש"י לבין פירושו של בעל תוספות יום"טוב על דברי הספרי:
א) מכך שהדין, שהסלים ניתנים לכהנים, נלמד בספרי מן הפסוק ,ולקח הכהן הטנא מידך" כדין מיוחד לגבי הטנא", וכן מכך שבסוף הענין נאמר בספרי .וסלים נותנין לכהנים" (ולא בניסוח המאחד את שני הענינים: ,וסלים וביכורים ניתנין לכהנים", כנאמר במשנה*' מובן, שהחובה לתת את הסלים לכהנים היא חובה נפרדת מחובת נתינת הביכורים. = וזוהי משמעות דברי הספרי ,לזכות מתנות לכהנים", שזוהי ,זכות מתנה לכהנים" שיש להנהיג כזכות נפרדת בנתינת הטנא" לכהן.
ב) מן הגמרא במסכת בבא קמא, שבה מובאת המשנה כמקור ל,אמרי
אינשי בתר עניא אזלא עניותא", מובן מהבהרת רש" בפירושו שם, ,והעשירים לא היו נותנין קלתותיהן לכהן" - שנתינת סלי העניים לכהנים קשורה לעניות של נתינת הביכורים על ידם. מכאן, שהם נותנים את הסלים בנוסף לנתינת הביכורים". עם זאת, אין בכך הוכחה שהסלים יהיו קשורים לביכורים עצמם עד כדי כך שנתינתם תהיה במעשה אחד, ואדרבה: לא היה מתאים כל כך להתבטא בביטוי ,,אזלא עניותא" אם הסלים היו חלק מנתינת הביכורים ממש.
ג) לפי פירוש בעל תוספות יום"טוב וכו' על דברי הספרי, ,שהעניים מביאין מעט, ועם הסל יהיה נחשב מתנה" - כלומר, שהסל משלים את הביכורים, כדי שהם יגיעו לידי ,:חשב מתנה" - סביר לומר, שנתינת הסלים צריכה להיות ב,מתנה" אחת עם הביכורים, כדי שהביכורים יהיו +כדי נתינה"?.
ה. הסל ופירות הביכורים - מציאות אחת ממש
ויש לומר, שהרמב"ם מסביר זאת באופן רביעי, ובחידוש נוסף על האופנים שהוזכרו לעיל:
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.