136
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 הייחוד בנדרי הקדש היוצרים ,חפ של מצוה"
על פי כל זה יובן גם החילוק בין נדרי איסור ונדרי הקדש:
בנדרי איסור, שעל-ידי הנדר שלו נעשה חפצא של איסור, ובמילא הוא עשה חפצא המהווה ,מכשול לפניו" - לכן ,,מצוה להשאל על נדרו כדי שלא יהא מכשול לפניו".
לעומת זאת בנדרי הקדש, הנדר שלו יצר (לא חפצא של איסור, כי אם אדרבה) חלות חיוב של צדקה (וכיוצא בזה בשאר הקדשות); ולכן החפצא אינו ענין של ,מכשול לפניו" - אדרבה, זהו חפצא של מצוה, ,מצוה לקיימן".
וזהו גם הדיוק בהשוואה ,,כאילו בנה במה": בנין במה, באם הוא נעשה מלכתחילה לא לשם פעולה אסורה - אין בו כל איסור'י. אין זו אלא הכנה בלבד* לפעולות בבמה, העשויות להוות איסור (הקרבת קרבן) או מצוה (מקום כבוד לאביו ורבו, קריאה בתורה, אמירת דברי התעוררות ממקום ,גבוה" - כלשון הכתובל: ,על הר גבוה עלי. לך... הרימי בכח
7) ראה רמב"ם הל' בית הבחירה (פ"א ה"ג) ,ביון שנבנה המקדש בירושלים נאסרו כל המקומות כולן לבנות בהן בית לה' ולהקריב בהן קרבן", דאסור גם לבנות בית לה' במקום אחר, לא רק איסור הקרבה בבמות (ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 501 הערה 12), אבל עכ"פ צ"ל בית לה'. ואכ"מ.
8) ראה לעיל הערה 38739.
9) ישעי" מ, ט.
תצא גב
קולך... וכיוצא בזה), או דבר הרשות וסתם.
ולכן לא מביא כאן הרמב"ם את הפסוק המפורש* ,מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת", שזו מצות עשה מן התורה לקיים את נדרו, כמו שהרמב"ם אומר קודם"ל, אלא מכיוון שהם ,נדרי לה'"*, זה (לא איסור וחיוב פרטי שלו, אלא הדבר) נעשה ענין לה'*, לכן - ,אשלם".
ח. הלימוד מהאמור בנוגע להבטחת הגאולה עלידי הקב"ה בנוגע לענין שהזמן גרמא, שבע
הערות
- 0. פרשתנו כג, כד.
- 1. הל' נדרים פ"א ה"ד. ולהעיר דשם כולל נדרי איסור עם נדרי הקדש (וראה רדב"ז שם). ועד"ז בסהמ"צ מ"ע צד (וראה רמב"ן בסהמ"צ שם). וראה מפרשי סהמ"צ שם. צפע"נ להרמב"ם סוף הל' נדרים [ובהכותרת להל' נדרים לא חילק וכתב (מצוה א) ,שישמור מוצא שפתיו ויעשה כמו שנדר"].
- 3. אבל במנין המצות שבריש ספר היד מ"ע צד כתב המצוה רק בנדרי הקדש ,לקיים אדם כל מה שיוציא בשפתיו מקרבן או צדקה וכיוצא בהם", ומביא (רק) הכתוב ,מוצא שפתיך תשמור ועשית". ומדברי הרדב"ז הנ"ל מובן, שלכן גם ביד הביא ב' הפסוקים. ואכ"מ.
- 2. משא"כ נדרי איסור גם כשנודר ,לכונן דעותיו ולתקן מעשיו" שאז הרי זה ,זריז ומושבח" - הרי ,,דרך עבודה לשם הן" (רמב"ם הל' נדרים פי"ג הכ"ג) ולא ,,נדר לה'".
- 3. ראה כס"מ כאן: דברי טעם הם דלמה יגרע כח ההקדש להשאל עליו כו'. די"ל שכוונתו כנ"ל (בפנים).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.