133
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי
הוא ליתן צדקה, מכל מקום כשהוא נודר ומחייב את עצמו בנדר נראה כאילו הוא מוסיף על מצות השם יתברך, כאילו אין השם יתברך השלים חוקיו במה שציוה אותנו"].
ולכן הרמב"ם מדייק ,כל הנודר" - לכלול בכך גם את נדרי הקדש':.
לפי זה מתורץ גם מדוע הרמב"ם לא מביא את המשך דברי ר' נתן ,והמקיימו
0) דאף שבא בהמשך לב' הלכות שלפנ"ז שמדובר בנדרי איסור, הרי מזה שהתחיל זה בהלכה בפ"ע משמע שכולל הכל. ואף שכתב (הלי ערכין וחרמין פ"ח הי"ב) ,שההקדשות וחרמין והערכין מצות וראוי לו לאדם להנהיג עצמו בדברים אלו כדי לכוף יצרו ולא יהי' כילי כו'", הרי מסיים שם ,אעפ"כ אם לא הקדיש ולא העריך ולא החרים מעולם אין בכך כלום הרי התורה העידה ואמרה כו' לא יהי' בך חטא". והיינו לאדם שמרגיש בעצמו כילי כו', גם עליו אומרים שאם לא הקדיש כו' אין בכך כלום. אבל לאדם שאינו כילי ואינו צריך לנדור להקדש כדי לכוף יצרו - עליו אומרים ,,כל הנודר כאילו בנה במה" (וראה לח"מ שם).
והרי גם בנדרי איסור כתב הרמב"ם (הל' נדרים שם הכ"ג - הובא בלח"מ הנ"ל) ד"מי שנדר נדרים כדי לכונן דעותיו ולתקן מעשיו הרי זה זריז ומשובח", ואעפ"כ ממשיך בהכ"ד ואילך ש"לא ירבה אדם בנדרי איסור כו' כל הנודר כאילו בנה במה כן'"*
וראה לעיל הערה 24.
תצא גב
כאילו הקריב עליה קרבן": היות \,,כל הנודר כאילו בנה במה" מוסב גם על נדרי הקדש - הרי אם הרמב"ם היה ממשיך ,והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן", היה זה בסתירה להמשך דבריו ,במה דברים אמורים בנדרי איסר אבל נדרי הקדש מצוה לקיימן ולא ישאל עליהן אלא מדוחק שנאמר נדרי לה' אשלם". שכן, אם קיום הנדר נחשב תמיד ,כאילו הקריב עליה קרבן" - כיצד יתכן לומר אודות נדרי הקדש ,,מצוה לקיימן"?!
[ועל פי זה מתורץ מה שהרמב"ם לא מביא ,כל הנודר כאילו בנה במה" בהלכות דעות, משום ששם מדובר אודות פרישות מענייני העולם ונדרי איסור; אך לא מדובר שם אודות נדרי הקדש].
ברם, עדיין נותר לא מובן: מכיוון שגם נדרי הקדש נחשבים ,כאילו בנה במה" - מדוע מצוה התורה להשאיר את ה,מכשול לפניו" (ה,,במה") ולא לבטל אותה, עלדידי שיישאל על נדרו (כמו בנדרי איסור"?)?
ד הסברות השונות מהו חסרון וחטא הנודר
ויש לבאר בכל זה - בהקדם:
הערות
- 1. *) משא"כ בטושו"ע שם שהתחלת הסימן היא בהחסרון ושלא ינדור, ואח"כ בא (בס"ג) אבל נדרי הקדש מצוה לקיימן כו'. ולבסוף (ס"ז) מי שנדר נדרים כדי לכונן דעתו כו' (שברמב"ם הכ"ג-כד) - נדר הרצוי. ולהעיר שהכותרת להסי" בשו"ע: איזה דברים משובחים (ואח"כ) ואיזה הם מגונים.
- 30. ראה תוס' רי"ד נדרים (ס, ב) שע"י השאלה עוקר (גם) נדר שנתקיים ,שלא יתחשב כמקריב קרבן בבמה בשעת איסור הבמות והאיסור שנהג נמצא שנהג בו בלא נדר". וראה גם צפע"נ לרמב"ם סוף הל' נדרים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.